המיזם – דרושה עוד השקעה
הרעיון מאחורי המיזם הוא דווקא נחמד. קחו יזמים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, והעמידו אותם בפני קהל “משקיעים” שלא באמת צריכים להוציא שקל מהכיס שלהם, אלא רק להחליט איזה מיזם שווה יותר ולתת לו 100,000 שקלים וירטואליים שאולי יהפכו לאמיתיים. אבל יותר מזה, התוכנית מאפשרת ליזמים שונים להציג את מרכולתם בפני קהל ענק של משקיעים פוטנציאלים אמיתיים. באופן זה גם אם הם לא זוכים באותה תוכנית שבה הם השתתפו, הם יכולים אולי לשכנע משקיע כלשהו שיצפה בה.
הביצוע בתוכנית הראשונה היה מעט לוקה בחסר. אברי לקה לא אחת בבלבלת ככל הנראה עקב חוסר החלטיות בצד השני של האוזניה שלו והשופטים היוו מריחת זמן משעממת במיוחד (שארחיב עליהם בסוף), אבל על שני אלו ניתן לסלוח וגם סביר שישתפרו בהמשך. הבעיה העיקרית של התוכנית היתה בבחירת המיזמים.
אני אתעלם לרגע מהצורך הבלתי מוסבר של העורכים להראות גם מיזמים טפשיים שלא עברו אפילו את מבחן השופטים ושהכניסו אותם רק בשביל שיהיה משהו לצחוק עליו. הבעיה במיזמים היא דווקא בכך שמתוך 5 המיזמים שהוצגו היו שניים שהרוב ה”משקיעים” שאליהם הם פנו לא יהנו כלל מהחזר על ההשקעה. אני מדבר על המיזמים הלוקליים המדברים על פתיחת חנות או דוכן שהיחידים שיהנו ממנו הם אלו שגרים באזור שבו אותו מיזם היה נפתח אם היה זוכה.
“המפנקת” זו הדוגמה היותר קיצונית כי מדובר בדוכן אוכל שלמרות האישיות החביבה של המפעילה שלו – אין בו ולו בדל של חדשנות. אם לא הסכימו לקבל את החברה של ה”חאפלה” גם המפנקת היתה צריכה לזכות באותו יחס. כנ”ל לגבי הבוטיק לנערות במידות גדולות. מדובר בפתיחת חנות ולא במיזם שמשפיע על כל הקהל והסכום הגבוה שהגיעה אליו היה מבוסס על פאקטור ההזדהות ולא על פאקטור סיכויי הצלחה.
לגבי המיזם של הציפורניים אני מתלבט כי החדשנות שבו זה רק חיבור בין שני דברים קיימים – אתרים חברתיים ומדבקות ציפורניים. אין כאן פריצת דרך או רעיון ממש מקורי. עם זאת, זה כן פונה לקהל יעד גדול יחסית מה שמצדיק יותר פנייה למימון המונים וכן נראה שיש כאן מחשבה על מודל עסקי שריר וקיים.
שני המיזמים האחרונים הם לטעמי מיזמים שמתאימים במיוחד לתוכנית כזאת. הם חדשנים, פונים לקהלי יעד מאוד ברורים אם אפשרות קיימת להתרחבות עתידית וניכר שהיוזמים שלהם עשו שיעורי בית הרבה לפני שהגיעו לתוכנית. אני מדבר כמובן על הפוגלים ועל inpris – המקלדת העיוורת לטאבלטים.
עוד כמה הערות לגבי הפורמט:
– החלק של השופטים מיותר. גם אם נניח שהבחירה הראשונית באמת היתה נעשית לחלוטין על ידיהם (היא לא, המון מסוננים עוד לפני שהם פוגשים את השופטים), החלק שבו הם צריכים להצביע בשנית הוא פשוט אדיוטי. את הנימוקים שלהם להעברת או אי העברת מיזם כבר שמענו קודם לכן וכעת כל מה שנותן להם לעשות הוא לבזבז את הזמן עד שהשעון יסיים לספור. כאשר אני שומע את מר פישר פוסל נושא על סמך פסוק במקרה שאין לו ולו שמץ של קשר למיזם דנן, התוכנית מתחילה להיראות פחות ופחות רצינית.
– הרעיון שמאפשר למיזמים לעמוד לגיוס המונים אמיתי בשיתוף headstart הוא רעיון יפה. עם זאת, כרגע – יממה אחרי התוכנית, המיזם היחיד שהגיע ליעד הגיוס שלו הוא אותו אחד שזכה – inpris. כל האחרים עומדים על 5% גיוס או פחות.
– האפליקציה לא סגורה עד הסוף. היא נותנת תחושה כאילו משהו נבנה בחופזה בלי להתייחס לממשק משתמש נוח. במקום לשים עמוד הצבעה אחד שמתעדכן בהצבעה הרלוונטית בכל רגע, יש עמוד עדכונים שבו כתוב איזו הצבעה נפתחת כעדכון. לחיצה על ההצבעה מעבירה את המשתמש לעמוד הצבעה שדווקא מעוצב בסדר. אך לאחר ההצבעה אני מגיע לעמוד שאומר שההצבעה התקבלה בהצלחה ואני צריך לסגור אותו ידנית בשביל לחזור לעמוד העדכונים. מיותר. כשהתחילה ההצבעה השניה לקח לי כמה שניות להבין שאני צריך לסגור את החלון של הראשונה בשביל לראות את הלינק לשניה.
מעבר לכך, לפעמים האופציה להצביע למישהו הופיעה באפליקציה רק כמה שניות לפני סיום זמן ההצבעה. יש להם שם עוד כמה דברים לפתור.
(המיזם, ערוץ 2, ימי שני ב 21:00)
