מפגש בלוגרים – היפה והחנון

 

לקראת הגמר של תוכנית הריאליטי “היפה והחנון” שיתקיים ביום שבת הקרוב (1.11) בשעה 21:00, הוזמנו להשתתף במפגש עם הפיינליסטים + זוג אחד מבין הזוגות שהודחו לבחירתנו. הזוג הנבחר היו יואב ודניאל, אבל גם טל (הבן) הגיע לבקר.

 

הכיבוד כרגיל היה נהדר, היו בלונים ואפילו קיבלנו מראה בסוף האירוע, אבל אנחנו לא נתנו לזה להשפיע עלינו, הגענו לשם בשביל לשאול את המתמודדים שאלות קשות ונוקבות וזה מה שעשינו.

 

– –

 

שחר: אני הכרתי את הפורמט מחו”ל וכשקראו לנו התייחסו אל התוכנית כאל הגירסה העברית של Beauty and the Geek, כך שלא היתה הטעייה בשום מקום.

 

דניאל: או-הו, איפה אתה רוצה שנתחיל?

 

גאל: שחר נחר כל לילה (שחר מתפרץ: למה את מגלה?) אז לילה אחד יצאתי אליו, ודיברתי לו לתוך האוזן “היום אתה נותן לי לישון!” אפילו סתמתי לו את האף והוא רק עשה  “חרר.. ברר…” ולא התעורר”.

 

נמרוד: באחד הימים החלטנו שכולם נזרקים לבריכה. כשתפסנו את יואב הוא התפתל וצעק “רגע רגע, החולצה”. נתנו לו להוריד את החולצה. אח”כ הוא צעק “רגע, המשקפיים”. נתנו לו להוריד את המשקפיים. אח”כ “רגע הגרב”. הוא הוריד את הגרב….

כשכבר הצלחנו לזרוק אותו לבריכה הוא לקח איתו שניים מאיתנו.

 

שחר: יואב נמרוד ואני קיבלנו את הכינוי הפרלמנט. נהגנו לשבת ביחד ולהיות ציניים כלפי כל העולם. הבעיה היא שאת הקטעים הכי טובים לא שידרו כי די ירדנו על הספונסרים של התוכנית

 

גאל: יום אחד אחרי שהמצלמות הלכו, השמיעו ברמקולים שיר של פוגו. כל החנונים התחרפנו והתחילו לרקוד כמו משוגעים. הם כמעט שברו את הסלון והשאירו איש הפקה אחד עצבני בטירוף.

 

יואב: בקטע של ההופעה מול קהל, רצו שאני אופיע עם נוצות. בסוף הורדנו אותם מזה.

 

דניאל: קטע לא מצחיק שחבל לי שהורידו בעריכה. באחד הימים מלאני באה אלי ויזמה שיחה מלב אל לב והסבירה לי בדיוק איך היא מרגישה ולמה היא פועלת איך שהיא פועלת. נורא הערכתי אותה על זה וחבל לי שלא טרחו להראות את זה.

 

נמרוד: נפרדנו לאחר 4 חודשים ביחד.

 

רוקסן: אבל אנחנו כל כך מעריכים אחד את השני שנשארנו חברים באמת טובים.

 

שחר (בנימה עצבנית): מה הקשר יש אלפי אנשים באייקון ואם היית רואה חלק מהמארגנים של הפסטיבל הולכים ברחוב לא היית מסווגת אותם כחנונים. מצד שני אם היו רואים אותי בכנס “פנטזי-קון” זה היה סיפור אחר.

 

רוקסן: התוכנית בהחלט שינתה את נקודת המבט שלי ואת ההשקפות שלי על מה שחשוב בחיים ועל מה שאני מחפשת בגבר.

 

דניאל: לקחו סוגים שונים של יופי. אני לא חושבת שיש בן אדם אחד בארץ שלא ראה בתוכנית לפחות בחורה אחת אותה החשיב ליפה. הם חיפשו גם נשים עם אישיות שונה אחת מהשניה.

 

רוקסן: זו תוכנית שלא פונה לכל הקהל וההצלחה שלה היא כנראה בגלל הקאסט המוצלח.

 

איציק: ההתרשמות מכל אחד מאיתנו היתה שאנחנו מוכנים לקפוץ לתוך המים. ההפקה זיהתה נכון את האנשים שהיו מוכנים ללכת על הסוף.

 

רעות: אין לנו שליטה על איך שאנחנו יוצאים. כמובן שמנסים לצאת הכי טוב שאפשר אבל בסופו של דבר זה מה שההפקה רוצה שיראו.

 

שחר: קודם כל באתי בשביל החוויה האינטנסיבית והמטורפת הזאת. כל מה שבא אחר כך, ההכרה והמפגשים, זה רק התוספת ולא המנה העיקרית. התוצאה לא משנה את המהות של החוויה.

 

גאל: נשברתי כשראיתי שקשה לי לקרוא אחרי 8 שנים בארץ, זה הוכיח לי שלא סתם הלכתי לשם. אני קשה עקשנית ולא מקשיבה אבל רק אחרי שראיתי את עצמי בטלוויזיה האסימון נפל. ראיתי כמה שינוי עברתי והחלטתי ללמוד.

 

רעות: נשארתי מי שאני. כן למדתי לתקשר עם עולם שונה ממני, מה שלא חשבתי בכלל לעשות בעבר. גיליתי שיש לי על מה לדבר איתם.

אני באה מבית חם ותומך ומהניתוק למדתי להעריך את הכל ופחות להתפנק.

 

שחר: טל אכן היה בעבר מדריך צלילה והוא אכן בליין ירושלמי אבל הוא חסר בטחון והדברים האלה לא הופכים אותו לפחות חנון. מה שראיתם על המסך היה באמת.

 

דניאל: בהתחלה חשבנו גם אנחנו שהוא מושתל של ההפקה. אפילו עמדתי מאחוריו והסתכלתי לתוך המשקפיים שלו לבדוק שהן אופטיות.

 

רעות: באתי מבית שבו לימדו אותי לכבד את האחרים. הפרדת המיטות לא היתה אישית. אני קיבלתי את האדם הכי מיוחד, באופן חיובי, וזה לא מה שציפיתי. ציפיתי לקבל מישהו בגודל שלי ובמימדים שלי ואני לא נמשכתי את איציק פיזית מה שגם הקשה עלי להסתדר איתו. דווקא אחרי ה”מייק-אובר” פתאום ראיתי איציק אחר וקצת נפתחתי יותר וכך בעצם הכרתי את איציק האמיתי.

 

גאל: אחי היה מנהל הרשת שבה עבדתי וביקשתי לצאת לחופשה לתקופת התוכנית והוא אישר לי. כשחזרתי גיליתי שאחי התפטר ולא בצורה טובה. בגלל מה שקורה לא רצו להחזיר אותי לאותו סניף מחשש לנקמה, אלא לאשדוד בתור מחליפה (שזו הרעת תנאים).

 

נמרוד: אחלק למשפחה

 

שחר: אקנה לנמרוד חיתולים (בדיחה שחזרה על עצמה כמה פעמים במהלך האירוע – א.צ.) ואקנה לאפ-טופ.

 

איציק: אני לא מתעסק במה שעדיין לא שלי.

 

רעות: הכסף ילד ללימודים

 

גאל: ללמוד ולעזור להורים.

 

– –

 

בסיום האירוע היה חידון חביב שבו זכו נמרוד ורוקסן בכרטיסים לסרט לבחירתם. אולי עוד נראה אותם ביחד בעתיד…

 

היה נחמד לראות את המתמודדים בלי עריכות ובלי גורם מתווך. גם החנונים נראו פחות גאונים וגם היפות נראו פחות או יותר חכמות. איציק היה היחיד מבין המתמודדים שנשאר גם אחרי השלב של החידון ועד הסוף (אפילו נשאר אחרי) ודיבר איתנו בכיף ובכך בעצם גרם לי לרצות שהוא יזכה (האמת שרציתי את זה גם קודם).

 

השיחה עם היפות גרמה לי להבין שהפוסט הקודם בו התלוננתי על הנטייה של התוכנית להראות את החנוניות כדבר שיש לשנות ואת היופי כדבר שלא צריך, היא לא בהכרח נכונה. עובדה היא ששתיים מהפיינליסטיות כן התחילו ללמוד וכן התבצע אצלן שינוי מבחינת תפיסה של יחסים בין אנשים. עדיין הצורה שבה התכנים מוצגים לאחר עריכה מציגה את חנוניות באור שלילי משהו, אבל זה לא אמור לעניין את המתמודדים עצמם ללקחו מהתוכנית את מה שהם רצו.

 

אז למי שמעוניין לצפות, לא לשכוח שהגמר ביום שבת הקרוב ב 21:00. הבטיחו לנו גמר פגז עם הרבה רגעים מעניינים, אותי שיכנעו לצפות.  

 

למי שמעוניין, הנה קישור לתמונות מהאירוע שאני צילמתי.

והנה קישור לתמונות שאחרים צילמו.