עשרים וארבע – שבע

תלונה מספר 1:

חברי קשת אשמים בהטעיית הציבור בכך שהבטיחו 50 מצלמות המצלמות 24/7 וגרמו לצופים להאמין שניתן יהיה לצפות בכולם באתר האינטרנט בכל שעות היממה. בפועל פועלות רק 4 מצלמות וכולן ניתנות לשליטה של במאים כך שהצופה לא באמת יכול לבחור את מה הוא רוצה לראות.

 

תלונה מספר 2:

חברי קשת אשמים בכל שהם מפסיקים את השידור כאשר נוח להם. מילא צינזור השידור כאשר פטמה או איבר מין אחר צצים על המסך, אך גם בזמן שהמתמודדים מקבלים את אחת המשימות שלהם, ההפקה בוחרת להעלים את התמונה (ולעיתים גם את הקול) על מנת לשמור את התמונות למשדר המרכזי בערוץ 2.

 

מחשבות:

חלק מהרעיון של האח הגדול הוא שהמתמודדים נמצאים תחת מעקב בכל שעה משעות היום. השאלה היא האם ע”י ההפקה או ע”י הצופים בבית. יש הגיון שההפקה תשדר רק את מה שהיא מעוניינת שיראו. אחרי הכל הם משקיעים לא מעט בתוכנית הזאת והם מעוניינים שהכספים מהפרסומות יכסו את העלות. לשם כך הם צריכים לדאוג שכמה שיותר אנשים יצפו במשדר המרכזי.

 

אם ההפקה לא תחשיך את המסך ברגעים שהם יודעים מראש שהם יהיו מכוננים, כל התוצאות מלבד ההדחה תהיינה ידועות מראש והרייטינג יצנח פלאים. אינני מאמין שההדחה עצמה מספיקה בשביל להחזיק תוכנית פריים-טיים שלמה וכנראה שקברניטי קשת חושבים כך גם. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם ההפקות בארצות השונות מחשיכות גם הן את המסך ברגעים המכוננים? אני מאמין שכן, אבל לצערי לא מצאתי הוכחות לכאן או לכאן.

 

פסק הדין:

* בסעיף הטעיית הציבור ואי מתן שליטה מלאה על צפייה במה שקורה בבית – ההפקה נמצאה אשמה.

* בסעיף הפסקת השידורים מעת לעת על מנת להשיג רייטינג למשדר המרכזי – ההפקה נמצאה זכאית מחמת הספק ומחמת הגישה הקפיטליסטית בה דוגל כותב זה.