לרדת בגדול בקטנה – מפגש בלוגרים

הצעה והתלבטות

לפני חודשיים וחצי התחלתי ללכת לחדר כושר ולאכול קצת פחות. הורדתי מאז כ-5 קילו ודי נעצרתי במקום, אבל עדיין אני הולך לחדר הכושר פעם-פעמיים-שלוש בשבוע בהתאם לזמן הפנוי שיש לי. השבוע הזה היה אמור להיות שבוע ממוצע, הלכתי ביום שלישי לאימון של שעה וחצי ותכננתי ללכת בגם ביום שישי כאשר קיבלתי מייל מאודי מערוץ 10 בזו הלשון:

לרדת בגדול חוזרת בענק ואנחנו שמחים להזמין אתכם להתרענן, לחדש כוחות ולהזיז קצת את הטוכעס ביחד איתנו באירוע סלווב’ס* ראשון מסוגו!
האירוע יתקיים ביום שישי הקרוב, ה- 8.10, בשעה 09:00, בקראון פלאזה סיטי סנטר בתל אביב (מגדלי עזריאלי – הבנין המרובע. הכניסה למלון ממוקמת מול הכניסה לשופרסל)
יש להביא בגדי ספורט.

– “נפלא”, חשבתי לעצמי “אם הולכים לעשות ספורט כמו בלרדת בגדול זה יכול להיות אחלה תחליף לחדר כושר”.
– “מצד שני” עניתי לעצמי במחשבות “באירועים של הערוץ 10 תמיד יש אוכל והרבה, אז יהיה ספורט וגם נאכל ומה הרווחנו מזה?”
– “יאללה יאללה” התעצבנתי על עצמי “מה אתה מקלקל את הכיף, אז נתאמן ואז נאכל, לא נרוויח ולא נפסיד”
– “אתה צודק” הסכמתי עם עצמי והתחלתי לארוז את בגדי הספורט.

קראון פלזה וארוחת בוקר

האירוע, כמו שנכתב בהזמנה, היה בקראון פלזה שבמגדלי עזריאלי. לזכותם ייאמר שהמסעדה, חדר הישיבות והחדר שבו התאמנו, היו מאובזרים כמו שצריך. אני קצת קפאתי מהמזגן, אבל זו לא היתה כל כך אשמתם כמו אשמת בלוגרים אחרים שבאופן חוזר ונשנה טענו שחם להם כי כנראה הם הגיעו מסיביר או משהו. זה האירוע השני שאני נמצא בו שמתקיים במלון ובשתי הפעמים זה היה מוצלח מאוד. שאפו להם.

אם חשבתי שאנחנו נבוא, נתאמן קצת ואז נאכל, הרי שטעיתי. כשהגענו היו מונחים על השולחן מטעמים מכל מיני סוגים. אנשים אמרו שהכל היה טעים ואיכותי. אני, מתוך ראייה עתידית, בחרתי לאכול רק מהחביתה וקצת מהסלמון ובהתחשב בכמות הקפיצות והתנועה שביצענו זמן קצר אחר כך, אני חושב שבחרתי נכון.

קצת על כושר והרזיה

השיחה הראשונה שלנו היתה עם יאיר קרני שהגדיר את עצמו כ”רץ למרחקים ארוכים” אבל בהקשר של התוכנית הוא זה שאחראי על ההרזיה, הבדיקות ובאופן כללי על תוכנית האימונים שעוברים המתמודדים בתוכנית (בעונה הקרובה הוא אפילו יופיע בכמה פרקים). יש ליאיר חברה שנקראת “דרך הכושר לחיים” בה הוא מציע לאנשים לרזות אבל לא בדיאטה, אלא באמצעות כושר בשיטה הדומה לזאת שרואים בתוכניות של לרדת בגדול.
במהלך השיחה התגלעו בינו ובין חלק מהבלוגרים כמה מחלוקות. בלוגרית אחת טענה שהשיטה שלו אכן עוזרת להרזיה אבל היא גורמת להתמכרות לכושר במקום להתמכרות לאוכל ושהיא לא משאירה זמן לחיות. יאיר במקרה הזה חלק עליה וטען שהוא לא רואה בעיה עם אנשים שאוהבים כושר ורוצים להתמיד בו לאורך זמן.
מחלוקת נוספת היתה לגבי המהירות של ההרזיה, במקרה הזה ענה יאיר שמכל הבחינות ומכל הבדיקות האפשריות שעשו למתמודדים בתוכנית לפני ואחרי, לא היה מדד אחד שנעשה רע יותר מבחינה בריאותית.
נושא שהיה חשוב ליאיר להבהיר הוא שההרזיה אינה המטרה. ההרזיה היא מטרה בפני עצמה אבל היעד הסופי צריך להיות מה שאחרי ההרזיה – אחרי שהבן אדם מרזה, מה הוא רוצה לעשות עם זה. אם ההרזיה היא מטרה בפני עצמה, הרי שברגע שהבן אדם ירזה, הוא יפסיק ורק ישמין שוב. אותי הוא שכנע.

אחרי השיחה עם יאיר התבקשנו להגיע לחדר אחר שם נפגוש מישהו שבוודאי נכיר – מוטי הז’ונגלר. למי שלא מכיר את הסיפור של מוטי, הנה הוא בקצרה. מדובר באדם היפראקטיבי ומצחיק, שלמרות ואולי בגלל ההיפר-אקטיביות שלו הגיע למשקל מסכן חיים. הוא הגיע לעונה השניה של התוכנית על מנת להציל את החיים שלו והצליח לרדת בצורה מרשימה רק כדי להעלות את זה מחדש ויותר אחרי שהתוכנית הסתיימה. ערוץ 10 עקב אחריו כשהחליט, בעידודה של אחת המאמנות מהתוכנית, לבצע ניתוח לקיצור קיבה ולהתחיל מחדש להתאמן.
בשיחה שלנו איתו מוטי סיפר לנו איך במהלך התוכנית הוא נהנה מכל רגע, הוא כבר דמיין לעצמו את המשך הדרך בתור טאלנט. הוא היה בטוח שההצעות פשוט יזרמו אליו וכשאחרי התוכנית ההייפ נעלם וההצעות לא באו, הוא נכנס לדיכאון ובתוך כשנה עלה למשקל של מעל 200 קילו. היום מוטי כבר לא מחפש את התהילה, מבחינתו שכמזמינים אותו להשתתף בתוכנית כלשהי זה בונוס בשבילו, אבל את רוב מרצו הוא משקיע בתפקיד החדש שבחר לעצמו – מדריך קיק בוקסינג.

וכאן אנחנו סוף סוף מגיעים לספורט – היה לנו אימון קיק-בוקסינג בראשותו של מוטי. אין לי הרבה מה להגיד על זה חוץ מזה שהיה כיף לגלות שהצלחתי לעמוד בקצב רוב הזמן. היו כמה שניסו להתחמק אבל מוטי לא ממש נתן להם, היו כמה שנשברו באמצע, אני בעיקר גיליתי שחסרה לי המון המון קואורדינציה ושיש לי שרירים בחלק האחורי של הכתפיים שעד לרגע זה כואבים לי. באשר למוטי, נראה שהוא נהנה מכל רגע (גם מהקטע שמרינה הוציאה מהתיק שלה חמוד באמצע השיעור וביקשה שהחמור יראיין אותו). הוא זז מהר ונראה שהוא ממש בכושר למרות שעדיין לא הגיע למשקל בו היה בסיום העונה השניה.

העונה החדשה

אחרי האימון ואחרי ששתינו הרבה והחלפנו בגדים הגיע הרגע שלשמור התכנסנו – הקרנת פרק הבכורה של העונה החדשה של לרדת בגדול. מה שונה מהעונות הקודמות? נתחיל בכל שכבר לא מדובר בשתיים-שלוש קבוצות שמתחרות ביניהם, אלא ב 10 קבוצות שכל אחת מהן מורכבת משני אנשים בלבד – חלקם אחים, חלקם חברים, חלקים גיסים וחלקם נשואים. נמשיך בכך שהשקילה שמתבצעת בסוף כל פרק תהיה שקילה זוגית, ושההדחות הן גם כן של הזוגות ביחד. זה אומר שכל צד בזוג צריך לדאוג לכך שגם האחר ירזה כמו שצריך כי הדחה של אחד משמעה סיום דרכו של השני.

כבר בפרק הראשון אנחנו רואים איך השינוי הזה הולך להשפיע. אם עד עכשיו זה היה כל אחד לעצמו והאנשים הכירו אחד את השני תוך כדי התוכנית, הפעם יש הכרות מוקדמת ויש השפעה מאוד גדולה של ההצלחה של האחד על ההצלחה של השני. השינויים האלה גורמים לרגשות עזים יותר לצאת החוצה, והרבה קונפליקטים מהסוג שכל חובב ריאליטי אוהב לראות.
עוד שינוי שקל היה לשים לב אליו היה שמראים לנו יותר את הדברים שקורים מעבר למשימות. כבר בפרק הראשון ראינו את יאיר קרני (זה שהזכרתי למעלה) מדבר עם המתמודדים על הקשיים שהם יעברו ועל הבריאות שלהם. מהשיחה עם יאיר הבנתי שבעונה הזאת הם הולכים לשים הרבה דגש על נושא הבריאות והצורה הנכונה להתאמן כמו גם על אכילה נכונה ובאופן כללי על הדרך הנכונה לרזות.

ואם חשבתם שיוותרו על קונפליקטים מהסוג הדתי/עדתי, אל תדאגו, יש בעונה הזאת זוג ערביות וזוג דתיים שזה מתכון מעולה להרבה רגשות שיצופו ויעלו על פני השטח. אני רק מקווה שזה לא יפגום בתוצאה הסופית שהיא ריאליטי להורדה במשקל ולא “אח גדול”. אם נתבסס על העונות הקודמות, זו הולכת להיות תוכנית נהדרת ואני יודע שאני הולך לצפות בה.

העונה החדשה מתחילה מחר, יום ראשון 10/10/10 בשעה 21:00. אל תשכחו.

ולסיום סיומת

כמו שאמרתי, אירוע של ערוץ 10 בלי אוכל זה לא אירוע של ערוץ 10, ולמרות שכבר אכלנו ארוחת בוקר מעולה ולמרות כל הדיבורים על הרזיה וכושר, קיבלנו גם ארוחת צהריים נהדרת (ושם כבר לא חסכתי מעצמי).

הכל היה טעים ללא יוצא מן הכלל. הקרפצ’יו היה במקום ולא הפסקתי לנשנש ממנו עד שהגיע האוכל האמיתי. הדג היה רך כמו שצריך, נימוח בפה ומפולט להפליא, הבשר היה קצת עשוי מדי לטעמי אבל עדיין ערב לחיך והפסטה היתה בסדר גמור. לסיום פינקו אותנו בלא פחות מקראמבל תפוחים. המשקל בבית הראה לי שעליתי בקילו בסוף האירוע, אז יאללה ביי, אני זז לחדר הכושר.

נ.ב.

לתמונות נוספות מהאירוע – לחצו כאן