נא להתנהג בהתאם
חיים הכט מצא לו נישה חדשה להתיישב עליה בפריים טיים. אחרי שבחן איך בעלי המקצוע עובדים עלינו בעיניים ואחרי שניסה להילחם בתאונות הדרכים, הוא החליט שהגיע הזמן לבדוק כמה העם שלנו מוסרי וכמה אנשים יעשו את הדבר הנכון בסיטואציות שונות. לשם כך חיים וצוות ההפקה שלו מביימים סיטואציות שכביכול מתחננות לאזרח התמים להתערב בהן. סיטואציות כמו ילד שמחפש אוכל בפחים, אב שמרביץ לבנו במקום ציבורי, תינוק שבוכה לבד בתוך מכונית סגורה ועוד. מי שעושה את הדבר הנכון זוכה לשבחים מאדון הכט, ומי שלא, חיים מעמת אותו עם המקרה ושואל אותו למה הוא לא פעל תוך שהוא מדגיש שאי אפשר לשפוט אדם במקרה כזה.
השאלה האמיתית שצריכה לעמוד מול עינינו היא לא כמה מוסריים האנשים שראינו בתוכנית, אלא עד כמה מוסרית התוכנית הזאת. אנשים מצולמים בתוכנית הזאת במצלמות נסתרות ללא ידיעתם בסיטואציות קשות ורגע לאחר מכן מגיע האח הגדול, חיים הכט, ומעמת אותם עם הממצאים. הוא טוען שהוא לא בא בשביל לשפוט אבל זה בעצם מה שהוא עושה. במתק שפתיים הוא משכנע את האנשים שהעם לא ישפוט אותם ושזה לטובת כולם להציג את המקרים בטלוויזיה וחלק מסכימים. הם לא יודעים איך יסתכלו עליהם אח”כ ברחוב.
אבל בעצם מה שונה בין התוכנית הזאת ל”כלבוטק” או אם נישאר עם הכט אז ל”יצאת צדיק”? גם שם מדובר על צילום אנשים במצלמות נסתרות ללא ידיעתם, גם שם מדובר בפעולה לא מוסרית בחלק מהמקרים וגם שם מוצגות הפנים של הנבדק מול כל מדינת ישראל. אז מה שונה?
מה ששונה הוא שכאשר בעל מקצוע מגיע אליך הביתה ועוקץ אותך ברמה זו או אחרת, הוא משקר לך במצח נחושה. זה לא כמו בתוכנית הנוכחית שהנבדק לא בטוח מה לעשות, פוחד לפעול או סתם לא מעניין אותו. בתוכניות הקודמות היה מדובר במישהו שהלקוח שילם לו תמורת הפעולות שלו ושהוא במודע או שלא, נתן ללקוח התחייבות מוסרית וכספית באשר לאופי פעולתו. האנשים שצולמו ב”מה אתם הייתם עושים” לא נתנו שום התחייבות כזאת ולמרות שלכאורה אפשר לצפות לכך מהם, אין לנו שום זכות לדרוש זאת.
חיים הכט מאמין, ככל הנראה, שאם אנשים יחששו מכך שיצלמו אותם עושים משהו לא מוסרי, הם יתחילו לפעול באופן מוסרי. אני חושב שזו פגיעה מאוד גסה בפרטיות של האנשים המצולמים. אני בטוח שמבחינה חוקית חיים וההפקה כיסו את התחת שלהם מכל כיוון אפשרי, אבל לא כל מה שחוקי הוא בהכרח טוב.
שאלה למחשבה – למה תוכנית מתיחות בסגנון יגאל שילון או אשטון קוצ’ר הרבה פחות מפריע לי מאשר תוכנית “מתיחות” בסגנון חיים הכט? לי יש כבר תשובה אבל אני סקרן לשמוע את שלכם.
מרק ק. 15 בMarch 2010
לי תוכניות ה”פיספוסים” מפריעות בדיוק באותה מידה.
אורי צציק 15 בMarch 2010
אני דווקא מחבב תוכניות פספוסים. ואני חושב שההבדל הגדול בין התוכנית של הכט לתוכניות המתיחות הוא הכוונה. תוכניות המתיחות באות להוציא אותך אידיוט, ואז לצחוק איתך על איך נפלת בפח. חיים הכט בא להוציא אותך אדיוט לא מוסרי ואז להתנשא מעליך ולהגיד לך איך היית צריך להתנהג.
המתיחות הן חינניות ולא נועדו לשום דבר מלבד המתיחה עצמה. חיים הכט בא לתקן את העולם ומישהו צריך לעצור אותו.
ע ל ו מ ה 19 בMarch 2010
אני לא רגילה עד כדי כך לא להסכים אתך 🙂
באופן אישי אני לגמרי לא מתחברת לתוכניות מתיחות (אולי דווקא בגלל הכוונה שלהן) ובכל מקרה לא מרגישה שיש כאן ממש הקבלה.
אני מסכימה שחיים הכט אכן שופט (ולא הוגן במשפט “אף אחד לא שופט”) ושבניגוד לצילום בעלי עסקים פה הוא מצלם אנשים ש”לא חייבים כלום”. אבל בכל זאת, לדעתי, גם הפעם הוא הופך אותנו לאנשים טובים יותר, ועל כך אני מודה לו.
גם אם “אף אחד לא שופט” הוא משפט לא נכון, יש משהו בלשמוע אותו שמרגיע אותך מלכעוס על האדם שאותו הוא שופט (כי לפחות אתה מרגיש לא טוב שאתה שופט…). אני לא הרגשתי שהוא הוציא מאד רע את האנשים שלא שיתפו פעולה. הם הסבירו את הסיבות שלהם (גם אם לא היו מוצלחות במיוחד) וחיים הכט לא צלב אותם. אבל לראות את האנשים “הטובים”, גורם לך לרצות להיות טוב יותר, וזה חיובי.
והיה מעניין להבין שקשה להגן על ילד מאבא מכה, ויותר קל להגן מאמא. ואפילו להבין שכדאי לקרוא לאבטחה, גם אם לא עושים כלום, ישאיר עוד כמה אנשים עם כלי נוסף לעזור בעתיד.
לא הייתי קוטלת עד כדי כך 🙂
אורי צציק 19 בMarch 2010
לדעתי הוא לא הופך אותנו לאנשים טובים יותר, אלא לאנשים חוששים יותר. אם לא מתאים לנו באותו רגע לעזור לילד רעב ממגוון סיבות שאין ביכולתנו לפרט, אנחנו צריכים לחשוש שבכל רגע עלולה לצוץ מצלמה עם חיוך מזוקן מאחוריה שישאל אותנו למה פעלנו באופן שפעלנו למרות ש”ניכר היה שכואב לנו…”? יש לנו איזושהי זכות לפרטיות ולא להיות מצולמים.
אולי הכוונה של הכט טובה, אבל הביצוע שלה מאוד מאוד מציק לי. אנשים צריכים להתחנך לעשות את הדבר הנכון בגלל שזה הדבר הנכון ולא בגלל שהאח הגדול עלול להפנות את עיניו ללא התראה (שלא לדבר על כך שאולי לא לכולם זה הדבר הנכון באותו רגע).
אני מסכים שתפקידה של הטלוויזיה זה לחנך אבל יש הבדל בין לומר “אתם רואים, כך צריך לעשות”, לבין לבלוש אחרי מישהו בסיטואציה מבויימת ולהגיד לו “אתה לא עשית נכון, בוא תראה לכולם כדי שילמדו”.
ע ל ו מ ה 19 בMarch 2010
טוב… מסכימה שלא כיף להרגיש מרוגל. לי התוכנית לא נתנה את ההרגשה הזו, אבל אולי זה כי אני חיה בפריפריה ולא עולה בדעתי שחיים הכט יגיע עד פה. מצד שני… לי תמיד יש הרגשה ש”מישהו” מסתכל (מין אלוהים דמיוני שלי) ולכן אני ממילא משתדלת לעשות את הדבר הנכון.
אני חושבת שאף אחד מהמוקרנים בסדרה לא הוקרן בלי לתת את הסכמתו (כך זה גם בפיספוסים, לא?) ולכן מן הסתם גם לא ראינו את הבוטים ביותר. אז מקסימום מצלמים (מצלמות הלא יש היום בכל מקום) אבל אם זה לא יוקרן, זה לא חייב להלחיץ. אתה באמת לא חייב לחיים הכט שום דבר ולא חייב להסכים להתראיין או לענות לשאלותיו.
ספי לוי 25 בMarch 2010
עם התוכנית שלו “יצאת צדיק” למיטב ידיעתי לפחות, לא הראו את הפנים של אף אחד. אני לא יודע אם בתוכנית הזו כן מראים, אישית לגבי תוכניות כמו “פיספוסים” שהקשר ביניהן להומור הוא מזערי לחלוטין הן באותה רמה כמו חיים הכט כשמביימים משהו שהוא לא אמיתי בעליל.
אני גם זוכר ששהם חייבים לתת אישור לפני שמראים את הקליפ, אחרת זה תביעה
אורי צציק 25 בMarch 2010
ביצאת צדיק הראו גם הראו את הפנים של האנשים שבאו לתת עבודה וגילו שמצלמים אותם. במקרה הזה אני ממש לא בטוח שהיו חייבים לתת אישור להראות את הפנים שלהם כי יש כאן תועלת צרכנית. זה כמו שבכלבוטק מראים פנים למרות שאני בטוח שמושאי הצילום לא מעוניינים בכך.
בתוכנית הנוכחית אין תועלת צרכנית ולכן כן חייבים לקבל אישור מהמצולמים. לכן הם מראים רק את אלו שנתנו אישור (או מטשטשים פנים של מי שלא והמקרה שלו יוצא דופן). עם זאת, אני די בטוח שבלחץ הסיטואציה אנשים נותנים אישור בלי שיש להם זמן לחשוב על הנושא כמו שצריך.
בנוגע לתוכניות הפספוסים, אני די מחבב אותן. אין לי בעיה עם ביום סיטואציה כל עוד המטרה היא לצחוק עם הבן אדם. זה כמו שחבר יעבוד עלי. גם שם כמובן, מושא הצילום חייב לתת את הסכמתו לשידור.
שגיא 26 בMarch 2010
ספי, לבקש אישור ממישהו על שידור הקטע אחרי שגרמת לו להרגיש רע עם עצמו לא מתקן את העוול. הרעיון הכללי הוא לא לעשות לחברך מה שלא היית רוצה שיעשה לך.
אם כבר משתמשים בשחקנים כדי לגלם חלק מן הדמויות (מה שאומר שהם לא בהכרח מתנהגים בצורה בה היה מתנהג אותו אדם במציאות), למה לא להשתמש בשחקנים כדי לגלם את כל הסיטואציה? עדיין אפשר להעביר את אותו מוסר השכל בלי לפגוע באף אחד. ואם רוצים להעביר את המצב כפי שהוא באמת אפשר לצלם ללא שחקנים בכלל – לפי הכט זה לא ממש קשה למצוא סיטואציות אמיתיות כאלה, לא? רק צריך להכנס עם מצלמה נסתרת ולחכות שהסיטואציה תתרחש.
ואותי מעניין בכלל מה הם עשו עם כל אותן חצאי מנות פלאפל שנשארו לילד השחקן ביד. אני לא אתפלא אם הן מצאו את דרכן לפח הקרוב לאחר שכל המצלמות כבו.