אמא מחליאה

את העונה החדשה של “אמא מחליפה” בחרו, כנראה בצדק, לפתוח בפרק כפול שמציג אמא הומופובית שנאלצת להתמודד (בחוסר הצלחה משווע) עם משפחה לא נורמטיבית. “האח הגדול” הוכיח לכולנו שגזענות, הומופוביה, ודת הם שלושת הנושאים שמביאים רייטינג ללא הכרה ואם אפשר להכניס את כולם לתוכנית אחת, מה טוב.

 

הפרק עסק רובו ככולו בחופש לבחור ובחוסר היכולת של בחורה אחת לקבל את זה. דינה, למרבה זוועתה, מצאה את עצמה מתחלפת עם הומו דתי והתגובה הראשונה שלה היתה לשבור את כל הכלים ולהפסיק את הצילומים. על מנת להצדיק את עצמה ולגרום לעצמה להאמין שהדעות שלה לא חשוכות, היא האשימה את הבריחה שלה בחוסר הרצון לפגוע בילדים שלה עצמה שהם יראו את אמא שלהם חס וחלילה מתרועעת עם הומואים.

בשלב הזה בחרו בהפקה לשבור את החוקים ונתנו לה לדבר עם הילדים שלה ועם בעלה שלמרבה הפתעתה היו בסדר גמור עם הרעיון.

 

כאשר התירוץ נעלם, ואיתו גם היכולת לברוח ולא להתמודד עם המצב, החליטה דינה שאם לילדים שלה אין בעיה עם זה, אז בוודאי לילדים של איאן ודניאל (זו ההומואים) יש ושעליה להציג להם איך נראית משפחה “רגילה” ולתת להם תמונת מצב יותר שווה. הבעיה היתה ש”שווה” מבחינתה של דינה היה להסיר כמה שיותר סממנים הומוסקסואליים מהסביבה של הילדים. זה התחיל ברצון להסיר את התמונה של דוד ויהונתן מהקיר, המשיך בתליית תמונות של משפחות “רגילות” כמו משפחת קוסבי ומשפחת באנקר (שאני בספק שדינה יודעת מה הן מייצגות) והגיע לשיא כאשר היא ניסתה לכפות על הילד לקנות בובת ספיידרמן במקום צעצוע נשי יותר.

 

מבחינת דינה היא רק ניסתה לתקן את מה ששנים במחיצת משפחה של שני גברים עשו לנפשו הרכה של הילד. היא מאמינה שלכל מין יש מספר תפקידים וצורת התנהגות מסויימת שהולמת אותו. היא לא חושבת שהיא סגורה או שהיא לא מוכנה לקבל את השונה, מבחינתה שכל אחד יעשה מה שבא לו כל עוד היא לא רואה את זה ואין לה שום קשר לזה. השיחות שלה עם דניאל הוכיחו לה שוב ושוב עד כמה היא מקובעת, ועד כמה היא לא נותנת לאחרים לחיות את חייהם כפי שהם רוצים.

 

אם ציפינו לסוף טוב, לדינה משוקמת שמבינה שכל אחד צריך לחיות את חייו כפי שטוב לו, סיום הפרק הוכיח לנו אחרת. בזמן שדינה היתה בניו ג`רזי, בעלה בחר להתחזק מעט בדת ולשים על עצמו כיפה. כשחזרה דינה לארץ וראתה אותו עם הכיפה היא ביקשה ממנו להסיר אותה שוב ושוב עד שנכנע ועשה כבקשתה.

 

הפרק הראשון של העונה היה מצויין (למרות החלוקה המעצבנת לשני פרקים נפרדים) ועסק בנושאים רציניים ומעניינים. אני בספק אם שאר הפרקים יוכלו לעמוד בסטנדרט הזה, אבל תמיד אפשר לקוות.