Are you talking to me? – מפגש עם נאור ציון

אחרי שפספסתי את המפגשים הקודמים עם נאור ציון, לא יכולתי להרשות לעצמי לפספס גם את המפגש הנוכחי. “סדנת אומן מיוחדת על מאפיה ומערבונים”, כך הציגו את האירוע בפנינו. בפועל זה היה נאור ציון שדיבר על אהבתו למערבונים של סרג`יו ליאונה, ועל חיבתו לגיבור קומיקס איטלקי ששכחתי את שמו וכל זה מתקשר באופן ישיר לפרק האחרון לעונה והכי טוב שראיתי מזה הרבה זמן.

 

אז ראשית כל, רישמו לעצמכם – יום שלישי 5 במאי בערוץ 10 אחרי החדשות – אל תפספסו. אני יכול בלב שלם להגיד שזה אחד הפרקים היותר טובים שראיתי בסדרת טלוויזיה ולא רק בסדרות קומיות. לאורך כל ההקרנה הייתי צמוד לכיסא כשעיני בוהות במסך על מנת לא לפספס אף פרט. ניכר שהושקעה מחשבה בכל פרט ופרט בפרק – במוזיקה, בצילומים, בתסריט ובמה לא.

 

אז נכון שלא הכל היה מושלם והיו פה ושם בדיחות שהתפספסו, מחוות לסרטים/סדרות שלא יהיו ברורות לכולם ואולי גם קצת הגזמה במחווה לסרטי המערבונים על חשבון המציאותיות של הפרק, אבל כל אלו מתגמדים לעומת חוויית הצפיה המלאה.

 

מעבר להנאה מהפרק עצמו, היה מענג לשמוע את נאור מתאר את העבודה וההשקעה שלו עצמו, החלק מצילומים שערך לבד בשל חוסר תקציב, המשך בבעיות הפקה לא מתוכננות כמו אולם שמחות צמוד שהשמיע מוזיקה בקולי קולות וכמעט הרס את הצילומים וכלה בצילומים מעולים שהושגו באמצעות מזל גרידא והרבה רצון טוב מצד אנשים שלא קשורים כלל לתוכנית.

 

נאור עצמו נראה לי כמו אדם עם שתי רגליים על הקרקע וראש שואף לעננים. כשהוא סיפר על תהליך היצירה של התסריט העיניים נדלקו לו. כשאנחנו צפינו בפרק הוא צפה בנו והתמוגג בכל פעם ש”הגבנו נכון”. הוא מספר על סדרה בלשית שהוא התחיל לצלם ועל חיבתו לסדרות משטרתיות ישנות. הוא מספר גם על סרט שהוא כתב בעברית ועכשיו הוא מתרגם אותו לאנגלית כי הוא חושב שיש לו פוטנציאל לקהל הרבה יותר רחב.

לשהות במחיצתו של יוצר שלא פוחד להלל את יצירתו להאמין בה, זה נותן השראה. ואני מרגיש שאני נהיה דביק מדי אז אני אעצור כאן.