האח של התרבות
דביר בנדק, משה איבגי, יורם חטב ועוד שחקנים שונים החליטו לצאת כנגד תופעת הריאליטי הפושה בערוצינו השונים. הריאליטי הזה מדרדר את התרבות, פוגע ביצירתיות ובאופן כללי הורס להם את הפרנסה. מה יותר קל מלקחת כמה בובלילים, לשים אותם בכלוב ולצפות בהם תוקפים אחד את השני בעבור כמה בננות?
השחקנים ביקשו מכתב 7 ימים לכתוב שהם אינם יוצאים נגד הריאליטי כז`אנר אלא כנגד כמות שידורי הריאליטי ביחס לשידורי סוגה-עילית. למרות האמירה הזאת, היה ברור שהם לא מעריכים את הז`אנר ואף היו מעדיפים שלא יהיה קיים. איבגי התריע בפני התרת כל רסן ואמר שהוא חושש מהיום שבו ישודר רצח בשידור חי רק על מנת לספק ריגוש. הוא כנראה לא מודע לכך שבבריטניה שודר סרט תיעודי על המתות חסד שבמהלכו חולה סופני בחר לשים קץ לחייו אל מול המצלמות. כך שלשיא הזה כבר הגענו.
דני שטג, גם הוא שחקן מוכר עוד מימי “הפוך” נדהם כששמע שהריאליטי הגיע למצב שבו מלמדים את הצופים כיצד לשקר ולרמות (העוקץ).
מה שככל הנראה מפריע ביותר לשחקנים השונים הוא העובדה שהריאליטי פוגם להם בפרנסה. מספר רב של פרוייקטים של סוגה-עילית התבטלו לאחרונה אך מספר תוכניות הריאליטי שבצילומים רק גדל עם הזמן. השחקנים מוצאים את עצמם נלחמים על מקומם עם אנשים מהיישוב שמקבלים זמן מסך מבלי ללמוד טקסטים בע”פ, מבלי לנסות להיות שונים ממי שהם, מבלי שהם באמת השקיעו על מנת להגיע לאותו מקום.
השחקנים מרגישים שמקומם נלקח ע”י חבורה של חובבנים, אבל הם אינם מסוגלים לומר זאת בפה מלא. במקום זאת הם מעדיפים להתריע בפני העתיד ה”שחור משחור” שצופן לנו הריאליטי ובפני התדרדרות התרבות למחוזות שלא נראו כמותן. הם אינם מעוניינים להצטייר כבעלי אינטרס כספי ולכן הם מתחבאים מאחורי הגירסה האידיאולוגית של המאבק שלהם.
כרגע, בכל אופן, איננו רואים רצח בשידור חי, מקסימום כמה צעקות והרבה חוקים נגד אלימות. ובנוגע לתרבות, גם ריאליטי הוא תרבות. אמנם מדובר בתרבות שנובעת ממקום אחר, אבל עדיין תרבות. בעבר נהגו לטעון שמוזיקת ראפ וריקודי היפ-הופ, אינם תרבות. אני בספק אם מישהו יטען זאת כיום.
הטענה הנכונה היחידה היא טענת הכמות. מספר תוכניות הריאליטי גבוה מאוד ויש שיטענו שגבוה מדי. לאט לאט אנחנו רואים פחות משחק ודרמה וזה לא מצב שאני הייתי רוצה להגיע אליו. יש לשמור על איזון מסויים בין הז`אנרים השונים (ולא, לשים תוכניות תרבות ב3 בלילה לא נחשב).
בשעה שהמוני בית ישראל יתכנסו לצפות בגמר “האח הגדול”, מתוכננים להתאגד עשרות אמנים וראשי אמ”י למחאה יצירתית נגד תרבות הרייטינג ברחבת מוזיאון תל-אביב. אני חושב שהצעד הוא שגוי וצפוי לכישלון, ומה בדיוק הם יוכיחו בכך שרוב עם ישראל לא יגיע למחאה? מה בדיוק הוכיחו האמנים שהתראיינו לכתבה בידיעות אחרונות?
הם מפחדים, ולכן הם תוקפים ללא מעצורים וחבל. זה מיותר, כי עד כמה שהריאליטי מושך, הוא לא יישאר לעד. כמו כל באזז.
ע ל ו מ ה 13 בDecember 2008
ציטוט משעשע:
“בשמחה הייתי הולך להפגנת האמנים, אם רק היו מבטיחים לי שם הקרנה של גמר האח הגדול על מסך ענק”.
Tali1912 13 בDecember 2008
הכי פשוט 9 מיליון
ב-ס-ד-ר !!!<br><br>חבורת פאתטים,לעשות פרסומות בין תוכנית רייטינג כזאת או אחרת<br>הם רצים להופיע בפרסומות, אבל רייטינג של תוכנית מה פתאום!<br>יש להם אפשרות עכשיו להופיע באח הגדול סלב ולהרוויח 3.000 ש` ליום,יאללה נראה אותם.<br>נראה לי מחר יהיה עוצר <לא בעזה> בזמן שידור הגמר.<br><br>אומני ישראל, נא להתנהג בהתאם!!<br><br>
פסיפלורה מלוחה 13 בDecember 2008
מה תעזור הפגנה?
ההפגנה הכי טובה היא לכבות את הטלוויזיה. זה לא קשה, בחיי. נגד מה הם מפגינים? העם רוצה אז העם מקבל, זה לא שמכריחים כאן מישהו לצפות בהיסטריה חסרת פרופורציות בבובלילים vs הפרידמנים. באמת, שיקחו את עצמם בידיים- ההפגנה הזו פאתטית ומתנשאת.
falson 13 בDecember 2008
עם,צופים עם איי קיו של שעועית.
יש עוד ערוצים בטלויזיה
Elad l 13 בDecember 2008
אם כבר ביקורת טלוויזיה
אז באחד הפרקים האחרונים בתוכנית האהובה עלי, “בוסטון ליגל”, (שתבדל לחיים ארוכים) עסקו ברמה הירודה של תוכניות הטלוויזיה בשנים האחרונות.<br>באותו פרק, קראל סאק ייצג זקנה שתובעה את רשתות הטלוויזיה על כך שאינן מספקות תכנים לגילאי 60+. קצפם יצא על הרמה הרדודה של התכנים, על כך שהרוב המכריע של התוכניות הן תוכניות ריאלטי ושעשעונים הזויים ובעיקר על כך שלא נמצאת רשת שמוכנה להשקיע בסדרות מקור.<br><br>האשמה טמונה, כך טענו כותבי התוכנית, לא ברשתות אלא בצופי הטלוויזיה שפשוט אינם מעוניינים בעלילות מורכבות.<br>בגלל שאנחנו חיים בעידן המולטי-טאסקינג, הצופה הממוצע מדבר בסלולארי, שולח SMSים וקורא איזו כתבה ברשת – וכל זאת תוך כדי צפייה בטלוויזיה ככה שהוא מעדיף תוכניות רדודות, חסרות עלילה מסובכת, כאלו שיהיה לו קל יותר להתרכז בהן.<br><br>קוראים לזה dumb-down וזה מה שקורה לטלוויזיה שלנו.
Krishi 13 בDecember 2008
המחאה הכי טובה תהיה
להסתנן לכל תוכנית ריאליטי כזאת ולהרוס אותה לגמרי. לגלות כל דבר אפשרי ולשבור את התפאורה. או שהכי טוב, לגלות מי ניצח לתקשורת. שלכל תוכנית יסתננו מתמודדים שבאים להרוס.<br>תוכניות הריאליטי האלה עברו כל גבול כבר, מילא הן היו איכותיות אבל הן רחוק מלהיות כאלה ובישראל על אחת כמה וכמה. <br>עם שלם יושב ועוקב אחרי חבורה של אנשים קטנים ונבובים וכל התקשורת מתגייסת ומסקרת כל פרט אפשרי.<br>2 תוכניות הריאליטי הנורמליות היחידות שיש בעולם זה המירוץ למיליון (שזכה באיזה 7 פרסי אמי על תוכנית הריאליטי הכי טובה, מעניין עד כמה יהרסו אותה בישראל) והתוכניות של שף גורדון רמזי.
סוליד סנייק 13 בDecember 2008
“מלמדים” לשקר ולרמות? “מלמדים”???
כל הקטע בריאליטי, זה שבניגוד למשתמע מהשם, זה מחקה סיטואציות ש*קרובות* למציאות עצמה אבל לא עצמה. מי שלומד מריאליטי, הוא מי שלומד מסוניק הקיפוד כיצד לתקוף, הוא זה שלומד מסופרמן כיצד לעוף, והוא צריך לגדול ו/או ללכת לפסיכיאטר.
מאי 406 13 בDecember 2008
הקנאה קשה מנשוא.
בדיוק הרגע כתבתי על זה בבלוג שלי:<br>http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1383895
דבר המבתר 13 בDecember 2008
הריאליטי לא יעלם מהר כ”כ
<br>באזז?! נו באמת! אתה מודע לכמות הטראש הטלוויזיונית המשודרת בשנים האחרונות? (חלק גדול מן התוכניות משודר ברוטציה). בוא נעשה סקירה:<br><br>1. "כוכב נולד"<br>2. "נולד לרקוד"<br>3. "לרדת בגדול"<br>4. "אימא מחליפה"<br>5. "הישרדות".<br>6. "משפחה חורגת"<br>7. "היפה והחנון".<br>8. "מפרץ האהבה"<br>9. "רוקדים עם כוכבים"<br>10. "קרב סכינים"<br>11. "התחתנתי עם כדורגלן"<br>12. "המאסטרו"<br>13. "פעם בחיים"<br>14. "הדוגמניות"<br>16. "פרוייקט Y"<br>17. "קחי אותי שרון"<br><br>וכמובן, איך אפשר בלי "האח הגדול"…<br><br>מסקנה: תוכניות הריאליטי הן כאמור הז`אנר הדומיננטי בשנים האחרונות בלוח השידורים של ערוץ 10 והערוץ השני – לא כולל כמובן את ערוץ הנישה "ריאליטי" בלווין, המציע את גרסאות המקור של התוכניות הנ"ל ועוד.<br><br>כמעט בלתי אפשרי כיום להפעיל את הטלוויזיה ולצפות בתוכניות ובתכנים ראויים בערוצים הנ"ל, ובניגוד להערכתך, סוגת הסחי הזו לא הולכת לפנות בקרוב שעות-מסך יקרות, לא בארצנו (בדיוק כמו האופנה המזעזעת שהכתיבה מדונה לפני כמה שנים, כשהופיעה בקליפ American Pie במכנסי הג`ינס ששאלה מבובת הברבי של בתה לורדס. ישראל היא כנראה המדינה היחידה בה נערות, בחורות ואף נשים בוחרות עדיין ללבוש את מפגע האופנה הזה).<br>במילים אחרות, ז`אנר הריאליטי אינו "באזז", הוא כאן על-מנת להישאר – לפחות עד שהנוסחא הנוכחית תישחק במידה כזאת שתיאלץ את הגורמים הרלוונטיים להקצין אותו אף יותר ולא, אלה אינן חדשות מעודדות.<br><br>לגבי מחאת השחקנים: יש שיאמרו שהם דואגים למקור פרנסתם ההולך ומצטמצם ויש שיאמרו שהז`אנר מכלה כל חלקה טובה. בשורה התחתונה שתי התפיסות נכונות – אנו חיים בעידן בו אנשים שהגיעו משום מקום, הופכים לכוכבים בן-לילה, ללא כל קשר לרקע ממנו הם מגיעים, ומכתיבים מתוקף זאת לעדת מאמיניהם תפיסות-עולם פסולות: דורות שלמים של ילדים ובני-נוער, שהוריהם משקיעים במקרה הטוב את המינימום הדרוש בחינוכם, יונקים ישירות ובתאווה מדדיהם של פיגורות כגון, יוסי בובליל ובתו ושות`. הם גדלים על התפיסה הגורסת שכסף, פרסום וחשיפה היא הדרך אליה ראוי לשאוף.
דבר המבתר 13 בDecember 2008
אתה טועה
בראש מעייניו של כל הורה אחראי וקשוב, להקנות לילדיו מערכת ערכים ראויה. לפיכך, הוא לא ירשה לילדיו לצפות בתכנים מסוג זה מלכתחילה, זאת על-מנת לחסוך מראש את ההסברים המיותרים להתרחשויות ולתכנים הפסולים והנחותים אליהם יחשפו בזמן הצפייה.<br><br>אנסה לפשט זאת: זה כמו לרכוש להבדיל, מכונית חדשה, להקפיד שתהיה נקייה, מצוחצחת ומריחה נעים, לציידה במערכת סאונד משובחת שתנעים את הנסיעה בה, אך להזניח אותה מבחינה מכנית, למלא בה דלק לא מתאים ולא לבטחה.<br><br>ילדים ובני-נוער הצופים בתוכניות מסוג זה, סופגים את הערכים ההפוכים בדיוק מאלה שהוריהם אמורים (בדגש על המילה אמורים), להקנות להם.<br>במילים אחרות: מדוע אם כן לטרוח ולהשקיע זמן, כסף וסבלנות בחינוך ילדיך, אם אתה מתכוון להניח להם לצפות ולספוג תפיסות ותכנים העומדים בסתירה ובניגוד מוחלטים להשקפת העולם והערכים עליהם חינכת אותם?<br><br>לגבי מבוגרים אשר בוחרים לצפות בתכנים מסוג זה, מה אומר לך? אני מאמין שזכותו של כל אדם לנהוג כפי שהוא מוצא לנכון – כל עוד הוא אינו מזיק לסביבתו או לעצמו. עם זאת, שמעת על המשפט: "ספר לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה"?
דבר המבתר 13 בDecember 2008
בוא נסכים על כך שאיננו מסכימים
זה לגיטימי לגמרי.<br>בכל אופן, היה זה וויכוח נעים, משכיל ותרבותי.
ביקורט 13 בDecember 2008
עכשיו זה מעניין אותי…
ציטוט של מי?<br>כי אני יודע שאני עצמי אמרתי את זה לכמה אנשים…
ביקורט 13 בDecember 2008
אני חושב שהם טועים אבל מבין אותם
פרסומות מבחינתם זה הרע הנחוץ על מנת שהם יוכלו להתקיים ולהמשיך להציג את יכולותיהם במדיום. הפרסומות לא מונעות מהם להציג את כשרונותיהם ולעודד את התרבות בה הם מאמינים, להפך, הפרסומות מסייעות להם לממן את אותה תרבות.<br><br>הבעיה שלהם היא שתרבות מסוג אחר מתחרה על זמן המסך שלהם ולצערם נראה שכרגע ידה על העליונה.
ביקורט 13 בDecember 2008
ההפגנה הכי טובה היא לא לכבות את הTV
לפחות לא מבחינתם. הם לא רוצים רק להגיד “אנחנו לא צופים בזבל הזה”. הם רוצים להראות שהם מספקים אלטרנטיבה.<br>אני תוהה אם בהפגנה המדוברת תעלינה הופעות קצרות ו"תרבותיות" על מנת להראות. בכל מקרה ה"תרבות" של אומני ישראל תפסיד במאבק מול האח הגדול, אבל הנסיון הוא יאה. הוא מיותר, אבל ידוע ששחקני תאטרון מכורים למחוות של גסיסה.
ביקורט 13 בDecember 2008
ולמרות זאת הם בוחרים לצפות בערוץ 2
כנראה שהאח הגדול עושה משהו נכון. וכנראה שאדם ממוצע מעדיף לצפות במשהו שהוא יוכל לדבר עליו עם אנשים מאוחר יותר ולא לצפות בערוצים שונים ולהשאר בודד בתובנותיו.
ביקורט 13 בDecember 2008
מצד שני, ראה אילו
עלילות מורכבות הצופים כן רואים. בעוד בעלילות ישנות יותר יש בד”כ סיפור אחד עיקרי וסט אחד של דמויות מורכבות יחסית וכל שאר הדמויות משמשות כרקע ושטוחות להפליא, בעלילות עדכניות בד”כ קיימים מספר סיפורים ראשיים במקביל, מספר רב של דמויות ראשיות בעלי מורכבות גבוהה וכמעט אף דמות היא לא משנית. מספיק לראות את אבודים כדי להבין לאיזו רמה של ריכוז נדרש הצופה בשביל להבין מה קורה שם, ומדובר בתוכנית מאוד פופולארית.<br><br>גם בתוכניות הריאליטי, אין דמות מרכזית וכל המתמודדים הם בעלי מורכבות גדולה לעין שיעור מאלו בתוכניות הדרמה. למרות שההפקה נוטה לשטח אותם לרמה של סטריאוטיפ, המתמודדים הם אנשים בשר ודם שעברו חוויות בחיים ומגיבים לגירויים בצורות שונות הגורמות לאנשים לאהוב ולשנוא אותם בהתאם. יש להם דעות על נושאים שנמצאים "מחוץ לטווח העלילה" ויש הרבה אחרי מה לעקוב. <br><br>להגיד שהתוכניות האלה רדודות ושיותר קל להתרכז בהן זה לעשות להן עוול. יעידו על כך כל המכורים לערוץ 20 שיכולים כיום לכתוב תזה שלמה על יחסי הבובלילים – פרידמנים שנוצרו בתוכנית או על "עינב בובליל הפמיניסטית החדשה?". הם עקבו אחר כל פיפס בעלילה הזאת שכללה 16 דמויות מרכזיות שהתנקזו ל 5 סופיים.<br><br>האדם הממוצע שצופה רק בתוכנית הערוכה של ערוץ 2, אכן מתייחס לתוכנית כאל רדודה ושאין צורך להתרכז בה. מצד שני הוא משקיע בה רק 3 שעות שבועיות, בכל שאר הזמן הוא עושה פעולות אחרות ואני לא בטוח שהתיאור dumb-down תואם את מה שקורה.
ביקורט 13 בDecember 2008
אני חולק עליך בכמה דברים
יש לא מעט תוכניות ריאליטי סבירות ואף איכותיות. גם הישרדות בצורתה המקורים היא איכותית ומספק הצצה לנבכי נפשו של המתמודד הנתון בקשיים פיזיים ומנטליים קשים. גם האח הגדול מספק את אותה הצצה פחות הקשיים הפיזיים. סופר נני מציעה להורים הצופים תובנות איכותיות ברוב המקרים לגבי גידול ילדים, ואלון גל מציע תובנות פיננסיות למאותגרים כלכלית. העוקץ, למרות פוטנציאל ההרס שבו, מספק לצופה נתונים על עוקצים ידועים ובכך יכול לסייע לו להמנע מלהפגע ע”י נוכלים.<br><br>יש גם לא מעט תוכניות ריאליטי ללא כל איכות או תועלת (ראה ערך מפרץ האהבה). לשמחתי הרבה רוב התוכניות האלה לא שורדות מעבר לעונה אחת. <br><br>אני כן חושב שצריך שיהיה איזון מבחינת הז`אנרים שמופיעים על המסך ושמספר תוכניות הריאליטי בישראל אכן יוצא מפרופורציה.
ביקורט 13 בDecember 2008
לא בהכרח
כפי שכתבתי בתגובה קודמת, מסופר נני בהחלט יש מה ללמוד על גידול ילדים. מאלון גל בהחלט יש מה ללמוד על ניהול כלכלי. מ”העוקץ” בהחלט יש מה ללמוד על המנעות מנוכלים. <br>מהרבה תוכניות ריאליטי אפשר ללמוד או לקבל תובנות כלשהן.
ביקורט 13 בDecember 2008
גם הקנאה
וגם החור שבארנק…
ביקורט 13 בDecember 2008
מקבל את התיקון,הריאליטי הוא לא באזז
אבל הוא יוצר באזז, וזה מה שהתכוונתי שיעלם. כמו כל דבר שעושים עוד ועוד ממנו, בשלב מסויים זה כבר לא יהיה כלכלי ואף יימאס. בסופו של דבר אנשים כן רוצים גיוון בחיים שלהם והריאליטי יישאר ביחד עם ז`אנרים אחרים.<br><br>גם בעתיד יהיה ז`אנר שלט כלשהו שלא יהיה ריאליטי. יכול להיות שהוא יהיה הקצנה נוספת, יכול להיות שהוא יהיה משהו אחר לגמרי שעוד לא ראינו ויכול להיות שזה יהיה ז`אנר ישן שיעשה "קאמ-בק" . לא הייתי שולל את השינוי עוד לפני שהתבצע. <br><br>לעניין הכותרת, הריאליטי אכן לא ייעלם כל כך מהר. הוא לא ייעלם כלל, אבל הכמות שלו תפחת. בהחלט ייתכן שזה ייקח כמה שנים טובות, אולי עשרות, אבל זה יקרה.<br><br>ולגבי הסיום, כפי שאמרת האמנים/שחקנים דואגים גם לאידיאולוגיה וגם לארנק. האחד לא סותר את השני. אני רק טוען שתרבות שמעודדת תוכניות ריאליטי, אינה בהכרח רעה יותר מתרבות שמעודדת דימוי מוות של שחקנים על הבמה בעקבות אהבה נכזבת (רומיאו ויוליה למשל). אני מאמין שמכל אחד מהם הצופה האינטיליגנטי לוקח את מה שהוא חושב לנכון בין אם מדובר באמונה באהבה חסרת גבולות ובין אם מדובר במוות כפתרון במקרה של רומיאו ויוליה. בין אם מדובר בדיעות לגבי הדת לכאן ולכאן ובין אם מדובר בדונגה-דונגה והתייחסות לאישה כחפץ במקרה של האח הגדול.
ביקורט 13 בDecember 2008
לא מדוייק
יש שיטת חינוך שדוגלת שלמנוע מהילד לצפות בתכנים שיש חשש שיבין אותם לא נכון כמו תכנים אלימים או בעלי שפה קשה. יש שיטת חינוך שדוגלת בלתת לילד לצפות תכנים שכאלה כל עוד ההורה משוחח איתו על התכנים ומסביר לו כיצד יש להתייחס אליהם. <br><br>למשל, כאשר יוסי קורא לשפרה "שרמוטה" יסביר ההורה לילד שמדובר בקללה ושזה לא טוב לדבר ככה ושזה מעליב.<br><br>השיטה הראשונה היתה מאוד נפוצה בעבר כאשר היו מעט ערוצי תקשורת דרכם יכול היה הילד לקלוט את המידע. מחקרים שונים (המחקר של טובין למשל) טוענים שמדובר היה בפתרון דמה שכן הילדים קלטו את ההתנהגויות האלה גם ממקורות אחרים (חברים שצפו בתוכנית, אנשים ברחוב).<br>אותם מחקרים טוענים ששיחה עם הילד והבהרת הפרטים היא שיטה טובה יותר ונכונה יותר מאשר מניעתם. בצורה כזו יש שליטה רבה יותר על הנסיון שהילד צובר ועל הכנתו לקראת מפגשים שכאלה במקומות שבהם להורה אין שליטה מלאה.
Tali1912 13 בDecember 2008
שילכו לחפש את היום של אתמול
אני מעדיפה את התרבות שמתחרה להם על זמן מסך מאשר את הפלצנות שלהם
falson 13 בDecember 2008
אדם ממוצע ומטה בלי תובנות
ביקורט 13 בDecember 2008
אני חולק עליך בנושא
אני עצמי דנתי עם מספר אנשים בנוגע לדיעות שונות שהועלו לגבי הדת באח הגדול, לגבי ההבדלים בחינוך שעברו בוודאי עינב ושפרה, לגבי ה”שד העדתי” שכאילו פרץ מחדש, לגבי הטענה של עינב שהיא מעדיפה שמישהו יצעק עליה מאשר שיחזיק בבטן ולגבי עוד סוגיות מעניינות שנקרו בדרכם של דיירי הבית. <br><br>אני מחזיק מעצמי כאדם בעל איי קיו של יותר משעועית וגם מחברי. ואני בטוח שסוגיות שונות ודומות עלו במוחם של אנשים נוספים כתוצאה מהצפיה בתוכנית. לא כל דבר שההמון אוהב הוא בהכרח רדוד, זאת ועוד, גם בתוכנית שלכאורה אמורה לספק בידור נטו, אפשר למצוא נושאים מעניינים.
ביקורט 13 בDecember 2008
אדרבא ואדרבא
הם פונים לאלו שלא מעדיפים את התרבות שמתחרה מולם. לצערם מדובר, ככל הנראה, במעט אנשים.
דבר המבתר 13 בDecember 2008
לא, הוא לא “באזז” ועשית כאן השוואה
אבסורדית.<br><br>בדומה לדוגמא שנתתי לגבי הגזרה הנמוכה, גם ז`אנר הריאליטי לא יגווע מהר כל-כך. מדוע? מפני שאנו עם מחוספס וגס-רוח. רוב העם יעדיף לקבל את הבידור שלו וולגרי, מציצני ובוטה.<br><br>ולעניין הז`אנר: קודם כל, בוא לא נשווה בין יצירה מופתית וחוצה גבולות וזמנים כ"רומיאו ויוליה", לבין מוצר ביבים נחות דוגמת "האח הגדול".<br><br>שנית, הקהל שקורא או קרא את "רומיאו ויוליה", אינו קהל היעד של "האח הגדול" (ברובו לפחות).<br><br>שלישית, אחוז הקוראים יצירות כשל שייקספיר, נמוך לאין-שיעור מזה של אותן קבוצות אשר נחשפות מרצון ובהתלהבות לתכנים הסתמיים, הבוטים והוולגריים של "האח הגדול" – וכאן כבר מדובר בילדים ובני-נוער.<br><br>נקודה נוספת וחשובה: על-מנת להיחשף לתכנים ספרותיים כשל שייקספיר, יש צורך להכירם, לחפשם ואז להשקיע זמן בקריאתם. צפייה בטראש דוגמת "האח הגדול", זמינה לכל אדם באשר הוא.<br><br>מי שביצעו התאבדות בהשראת "רומיאו ויוליה", היו מעורערים בנפשם מלכתחילה. הסיפור לא היה הסיבה, כי אם הטריגר.<br><br>אני מעריך שיוצא לך להיתקל פה ושם בילדים ובני-נוער. חינוכם (או היעדרו, אם לדייק), הינו תוצאה ישירה של הזנחה פושעת לא פחות, מצד הוריהם חסרי האחריות, אשר מעדיפים כברירת-מחדל נוחה וזמינה, לתת לטלוויזיה ולאינטרנט לחנכם במקומם. התוצאות הקשות, כפי שניתן לראות בקלות, לא מאחרות להגיע.<br><br>במילים אחרות, האמנים צודקים: פרנסתם אכן נגזלת מהם בשיטתיות על-ידי תאבי-פרסום ותהילה מהירה – וזולה יחסית להפקה, אשר יוצרת (תת) תרבות מסוכנת המנציחה ומעודדת את כל מה שרקוב בחברה שלנו – סיפורים "הירואיים" מפי ה"כוכב" התורן על שידול לסקס מרובה משתתפים, טביעת מטבעות לשון "מאחדים" כגון "פרידמנים מתים" ועוד.<br><br>ולסיום אנקדוטה קצרה: לתוכניתו של נתן זהבי ב"רדיו ללא הפסקה", עלה לפני כחודש לשידור מאזין הנושא את שם המשפחה `פרידמן`, וסיפר בקול שבור על בנו, תלמיד בי"ס יסודי אשר מאז שהוטבע הביטוי הנ"ל, חווה השפלות ורדיפה על-ידי "חבריו" לכיתה. אתה יכול לסמוך על כך שלא מדובר במקרה ייחודי ויוצא-דופן.
Krishi 13 בDecember 2008
הבעיה שבארץ הורסים את רובן
ולא מספיק שהורסים את הפרמטים אז גם יוצאים מכל פרופורציה הגיונית ומפמפמים את החרא הזה בכל מקום שבא לך להקיא כבר
ביקורט 13 בDecember 2008
כיום אתה צודק
רומיאו ויוליה הרבה פחוץ נגיש מהאח הגדול. בעבר, אני מניח שהספר כמו גם ההצגות היו נגישים יותר.<br>ובהמשך להערתך, כמו שמי שביצע התאבדות בהשראת רומיאו ויוליה היה מעורער בנפשו מלכתחילה, כך גם מי שיבצע אונס בהשראת הדונגה-דונגה של יוסי בובליל הוא מעורער בנפשו מלכתחילה.<br><br>האמנים צודקים, פרנסתם אכן נגזלת מהם בשיטתיות ע"י התרבות הזאת. עד כמה היא מסוכנת, זו כבר דיעה אישית. אני מאמין שילדים בגיל שצופה בתוכנית כבר פיתחו מספיק מיומנויות על מנת שלא לקחת כל מה שהם רואים ולחקות אותו. הם יכולים לבחור בעצמם מה מתאים להם ומה לא ורובם הגדול יחקה את שפתו של בובליל, אך בלעג ולא כצורת דיבור יומיומית. בדיוק כפי שאנשים מחקים את חיקויי ארץ נהדרת ולאחר עונה שוכחים מהם.<br><br>גם הפרידמנים והבובלילים שכה נפוצים עכשיו בשיחה הישראלית יעלמו ממנה ויפנו את מקומם לטרנד הבא.
ע ל ו מ ה 13 בDecember 2008
ציטוט שלי D-:
great minds think alike…
דבר המבתר 13 בDecember 2008
ביקורט, זה הרבה מעבר ל”באזז”
<br>אם המגמה הנוכחית תימשך, "רומיאו ויוליה" ומחזות מופת שכמותו יהיו נחלתו של קומץ ותו לא.<br><br>לגבי הסיכון הכרוך בצפייתם של ילדים ובני הנוער בתוכניות ריאליטי, הדברים פשוטים: מאחר ולהורים בשנים האחרונות אין זמן/חשק/סבלנות/רצון (מחק את המיותר), להקנות לילדיהם חינוך, מערכת ערכים ומוסר ראויים (בדיוק אותם הכלים אשר היו מונעים מלכתחילה את העניין שלהם בטראש המדובר), נאלצים הילדים, מתוך ברירת-מחדל, להתחנך למעשה על התכנים הרקובים שיש לטלוויזיה להציע. שוב, מבלי שתהיה להם את היכולת או הכלים לסנן את הטעון סינון.<br><br>במילים אחרות: אם הדור שלנו גדל על תוכניות שמעבר להיותן נוסטלגיות, הן נכסי צאן ברזל, הדורות האחרונים גדלים על "דונגה-דונגה", "פרידמנים מתים" ועוד כהנה וכהנה מטבעות לשון ומונחים שאת נזקיהם נוכל לאמוד בשלב בו יהיה כנראה מאוחר מידי.<br><br>אגב, חבל שאתה שוגה שוב בהשוואתך את "אוצר המילים" שמנפקות תוכניות הריאליטי, לאלה של תוכניות סאטירה ראויות הכתובות באופן מבריק, דוגמת "ארץ נהדרת".<br>זהו בדיוק ההבדל בין סאטירה מוצלחת לבין גיבוב של מילים שראויות להיאמר במקרה הטוב בזינזאנה בדרך לבית הכלא.<br><br>החמור מכל הוא שבובליל לא נתפס בעיני הציבור כדמות שלילית או גרוטסקית, אלא כמודל לחיקוי, כ"גבר גבר" – לא פחות מעבריינים מוכרים שזכו בשנים האחרונות למעמד של לא פחות מסלבס. אתה יכול להיות בטוח בכך שעם תום הסיבוב הראשון של התוכנית (דובר נדמה לי על "האח הגדול" 2), הוא יקבל בדומה לשאר משתתפי התוכנית, הצעות אטרקטיביות מלוא החופן ויחזק את מעמדו כסלב הבא.<br><br>אם אלה מעצבי דעת הקהל בארץ – אבדנו.
ביקורט 13 בDecember 2008
מודל לחיקוי נלעג
לא מודל לחיקוי כהתנהגות נורמטיבית. הילדים מודעים לחלוטין שהם צופים בטלוויזיה ולא בחיים האמיתיים וככה בדיוק הם מתייחסים לתוכנית, כאל תוכנית טלוויזיה. אז הם מחקים אותם בדיוק כמו שילדים בדורות קודמים חיקו את הקומדי סטור ובדיוק כמו שלפני כן חיקו ציפי שביט מהפסטיבל. ההבדל הוא שכאן מדובר בבן אדם שמתנהג כפי שהוא מתהג ביום יום. אבל ההבדל הזה הוא מבחינתו בלבד, לא מבחינת הקהל הצופה.<br><br>אין ספק שהטלוויזיה הפכה לסוכן חיברות עיקרי בחייהם של ילדים. אבל בניגוד למה שאתה חושב היא לא הסוכן היחיד. יש גם את ההורים שאולי אינם זמינים 100% מהזמן אבל הם כן זמינים לפחות בחלקו והם כן משוחחים עם הילדים שלהם ומסבירים להם דברים כמו "מה שיוסי עשה הוא לא טוב". מעבר להורים יש את הגננות והמורים, ויש את קבוצת השווים (הילדים האחרים). <br>הטלוויזיה משפיעה, אבל רק כחלק ממכלול.<br><br>רומיאו ויוליה כבר היום הוא נחלתם של קומץ. לגבי היותו מחזה מופת, זה עוד צריך להבדק. למרות שמתייחסים אליו כאחד המחזות המדהימים שנוצרו, הסיפור שלו הוא פשוט יחסית ולא עומד באותו קנה מידה עם רבות מהעלילות של ימינו אם בשפרים ואם בסרטים או תוכניות דרמה.
ביקורט 13 בDecember 2008
בנוגע להרס זה נתון לויכוח
גם אותן תוכניות בתחילתן בארץ המקור שלהן לא היו “מושלמות” כפי שהן עכשיו. אבל אני מסכים איתך שהפרסום לנושא חורג מכל פרופורציה.
דבר המבתר 13 בDecember 2008
לא מסכים איתך ואסביר לך מדוע
<br>חולק עליך לגבי חיקויה של ציפי שביט בפסטיגל. הדור ההוא, או במילים אחרות הדור שלנו, אופיין במידה רבה מאוד של כבוד והערכה כלפי מבוגרים.<br>לגבי תוכניות כמו ה"קומדי-סטור" – מדובר בתוכנית בידור פר-אקסלנס, מוקצנת וצבעונית – פשוט בלתי אפשרי לחשוב אחרת. מכאן שחיקוי הדמויות המוצגות בה לצרכי בידור ושעשוע פשוט התבקש. זאת בניגוד לתוכנית כמו "האח הגדול", בה התכנים שונים בתכלית – וודאי עבור ילדים.<br><br>לגבי הגדרתה של הטלוויזיה כסוכן חיברות – להלן ציטוט בו מובאים נתוני צפייה בתוכנית הריאליטי "האחד הגדול":<br><br>"נתונים עדכניים מלמדים כי שישים אחוז מצופי "האח הגדול" הם נשים. הצופים הנאמנים ביותר הם ילדים בגילאי 4-11 וצעירים בגילאי 12-24, לעומתם גילאי 55+ אינם סקרנים במיוחד ממעלליו של ה"דורבן", "מדורת השבט" של שפרה וחבריה מעניינת בעלי השכלה נמוכה וגבוהה כאחד".<br><br>יהיו שיאמרו שאני מגזים, אך הורה לילדים שבין הגילאים 4-12, אשר מניח להם לצפות בתוכנית, אינו הורה ראוי. בגילאים הללו הפרספקטיבה, כמו-גם כושר השיפוט שלהם, פשוט אינם בשלים להתמודד עם התכנים המוצגים.<br><br>הלינק לידיעה:<br> http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3638886,00.html<br>
ביקורט 13 בDecember 2008
משעשעת אותי ההפרדה
ילדים בגילאי 4-11 וצעירים בגילאי 12-24. מדובר על רצף מלא אלא אם טוען אותו ד”ר נייגר שבין גיל 11 ל 12 הילדים לא מסתכלים על התוכנית.<br><br>אני מסכים איתך שלילדים בגילאי 4-11 חסרות מיומנויות שונות שמאפשרות לו להבין את מקומה של הטלוויזיה בין רבדי המציאות, במיוחד בתוכנית כה מציאותית (לא סתם מכנים את הז`אנר ריאליטי). עם זאת, המיומנויות האלה נרכשות ע"י שיחות עם ההורים, המורים והחברים על מה שהם ראו. ייתכן שהחיקוי הראשוני יהיה חיקוי אמיתי, אך לאחר שיזכו בגינוי בעקבותיו, החיקוי יהפוך למעין "חיקוי מסוגנן" או "חיקוי נלעג".
דבר המבתר 13 בDecember 2008
לא מדוייק ועדיין
ישנן אסכולות שונות בפסיכולוגיה ובחינוך, הדוגלות בשיטות שונות – בדומה לזו שרווחת בשנים האחרונות, ומייצרת ילדים הרואים בהוריהם לא יותר מחברים מבוגרים יותר… וכספומט.<br>מיותר לציין שהפסיכולוגיה מכירה בשנים האחרונות בכישלונה החרוץ של האסכולה הנ"ל, הרווחת כל-כך בארץ. הורה חובש כובעים רבים בקשר עם ילדיו: הוא מחנך, יועץ ומדריך – הוא אינו חבר!<br><br>יודע מה? בוא נשים את "האח הגדול" בצד לרגע ונתרכז באחד ההיבטים החשובים, המרכזיים והפופולאריים בחיינו – מין. תסכים איתי שצפייה משותפת של אב ובן (או של אם ובתה), או לחילופין "אספקת" חומרים פורנוגרפיים, אינה נחשבת לחינוך מיני? גם לא כאשר ההורה יושב ומסביר באופן סבלני ופדגוגי, שבעיקרון הרקטום והפה יכולים לקחת "חלק פעיל" באקט, אך כאן מדובר כבר ב"חומר למתקדמים". במילים אחרות, לכל שכבת גיל יש להתאים את רמת האינפורמציה לה ראוי או נכון להיחשף.<br><br>כעת נחזור ל"אח הגדול" ול"מחמאות" שמחלק בובליל לשותפיו לווילה. אתה רוצה לומר לי ולהתכוון לכך שאתה מאמין שהורים הצופים עם ילדיהם בטראש הזה, מקפידים להסביר להם ש"לא יפה שהדוד בובליל קרא לשפרה שרמוטה"? או לחילופין ששידול בחורה לקחת חלק באורגיה, הוא מעשה שיש לבצע בהסכמה? ובכלל, מה זו אורגיה? הלא ילדים המורשים לצפות בתוכנית הנ"ל, מכירים היטב את המילה "שרמוטה" – מהבית!<br><br>אני מכיר בעובדה שהחל מגיל מסוים בו הילד יוצר קשרים חברתיים ונחשף לעולמות נוספים, הוא מתחיל במסע הארוך של למידה א-פורמלית וגילויים אינסופיים. בקרתם של הוריו, החל מרגע זה, תלך ותפחת עם השנים. עם זאת, הורים אחראיים ידאגו לחינוך ראוי ונכון מגיל 0, פעולת מניעה אשר תסייע להגדיל את הסיכויים לכך שילדיהם יסלדו מסוג כזה של "בידור".<br><br>זהו אחד המאפיינים הבולטים של החברה הישראלית בשנים האחרונות – ה"שכונה". והתפיסה הזאת הולכת וצוברת תאוצה מפחידה: כולנו "אחים", "סחבקים", "אחשלו", "מאמי", "מותק", "נשמה" ועוד. ערכים כגון: כבוד, נימוס ודרך-ארץ נחשבים בשנים האחרונות לארכאיים ולמיושנים.<br>אז נכון, לא את כל אחד אמורים לעניין מחזותיו של שייקספיר, אבל לא מאוד קשה לדוגמא, להימנע מלהניח את הנעליים על המושב באוטובוס ולהתעלם בבוטות מהמבוגר שמעיר לך על כך…<br>אני לא יודע אם אתה נוהג להשתמש בתחבורה ובאיזה היקף, אני יודע עם זאת לומר לך שנתקלתי פעמים רבות בסיטואציה מהסוג הנ"ל. <br><br>בסופו של דבר, הכל הוא תוצאה של חינוך – או במקרה של מאסות עצומות באוכלוסיה בארץ, היעדר חינוך – מהבית.
ביקורט 13 בDecember 2008
אני נוסע לא מעט באוטובוסים
אבל אני נוטה להרדם…<br><br>אם אתה שם את האח הגדול בצד הרי ואתה מטיל את האשמה על ההורים שלא מונעים מהילד את הצפיה, הרי שזו בעיה נפרדת שאינה קשורה לאח הגדול דווקא או לתוכניות הריאליטי דווקא, אלא למידורו של הילד. מה שאומר שלפחות מבחינה זאת מאבקם של השחקנים מופנה לכיוון הלא נכון.<br><br>לשאלתך, אני מאמין שחלק מההורים אכן יושבים ומסבירים לילדיהם, ומשוחחים עימם לגבי מה שהם רואים בטלוויזיה או בכל מקום אחר. חלק לא. תמיד היו הורים "טובים" יותר ופחות.<br><br>אנחנו כרגע מתנצחים לגבי שתי אסכולות שונות של חינוך שרבים מצדדים בכל אחת מהן. אני תומך באחת ואתה תומך בשניה וקשה לי להאמין שנצליח להגיע לעמק השווה במקרה הזה. כל אחד מאיתנו יכול להסתמך על מחקרים ממחקרים שונים…<br>
ללא שם 13 בDecember 2008
כיצד מרויחים 14,000 ש”ח בחודש?
כיצד מרויחים 14,000 ש”ח בחודש?<br><br>אני לא יודע אם יצא לכם להיתקל בפרסומת הזאת כפי שמופיעה בלינק הבא<br>http://www.2echad.com/buy/1ad/baner12.htm<br><br>השאלה הנשאלת היא האם מדובר בהטעיה או שבאמת יש כאן הזדמנות עסקית?<br><br>התשובה היא: לא יודעים עד שלא בודקים ומשווים עם הצעות אחרות באותו התחום – רק כך אפשר לברר אם הדבר מציאותי בכלל!<br><br>שווה לבדוק!
ביקורט 13 בDecember 2008
מוסכם
וגם אני נהניתי מהויכוח 🙂
דנטארתורדנט 13 בDecember 2008
ואני נהניתי לקרוא את הדיון(: