מחשבות קטנות על האח הגדול

המונח “האח הגדול” מגיע מספרו של ג`ורג` אורוול “1984”.

גיבור הספר, וינסטון סמית, חי ב”אוקיאניה”, מדינה טוטליטרית שבה האזרחים נמצאים תחת עינו הפקוחה של “האח הגדול”, שליט המפלגה. ההיסטוריה משוכתבת לפי צורכי ההנהגה, והשפה המדוברת מותאמת, והופכת לשפה הנקראת “שיחדש” (Newspeak), כך שתוגבל יכולת החשיבה של האזרחים. מטרת ה”שיחדש” היא לצמצם את אוצר המילים, תוך סילוק מונחים כ”חופש”, ובד בבד ליצור מצב בו הדיבור הופך להיות פעולה אוטומטית שמקורה בגרון האנושי, ולא פעולה מנטלית שמקורה במוח […] בעולם הקודר המתואר בספר, אין לאדם חופש חשיבה, הוא מצווה לפעול כפי ש”האח הגדול” רוצה, על מנת לרצות את המפלגה. מסך הטלסקרין (Telescreen) נמצא בכל פינה והאח הגדול – עינו תמיד פקוחה. כל סטייה ולו הקטנה ביותר – חיוך בלתי צפוי; הליכה לכיוון שונה מהרגיל; מחשבה המביעה ביקורת על השלטונות – תביא על המעז את יד המפלגה.
מתוך: ויקיפדיה

בחירת המתמודדים של האח הגדול נערכה בצורה שתבטיח חילוקי דעות, אך נראה לי שרבים מהם הציגו את עצמם בצורה שונה רק על מנת להבחר. לערן זילברמן ה”הומופוב ושונא הערבים” לא נראה שהיתה בעיה ללחוץ את היד לליאון או לרנין ואף לדבר איתם בהמשך. אין ספק שללא קשר לתמהיל המתמודדים, תהיינה התנצחויות ונזכה לראות אנשים נשברים מול המצלמה. כאשר שמים קבוצה של אנשים זרים במקום קטן ועם מעט מאוד פרטיות, אין שום צורך להתערב על מנת ליצור פיצוץ.

אחד הדברים המייחדים את “האח הגדול” מתוכניות ריאליטי אחרות הוא האפשרות לצפות במתמודדים בשידור חי 24 שעות ביממה (טוב, לא בדיוק חי, יש השהייה מסויימת על מנת שיוכלו לצנזר את החלקים הדורשים צינזור). יש משהו מרתק בלצפות באנשים כשהם מאבדים את המודעות למצלמות. לראות אותם מחפשים מה לעשות, מדברים ללא מטרה, שוחים בבריכה ואף ישנים באמצע הלילה. בקשת לא חסכו על אפשרויות הצפיה והם מציעים אותם גם באינטרנט, גם בHOT וגם בסלולארי. עם זאת לא ברור לי מדוע הם הגבילו את מספר המצלמות באינטרנט ל 4 בלבד. אם כבר מציעים לצופים להיות “במאים” שיתנו להם גישה מלאה לבחור במה הם רוצים לצפות. אם יש 50 מצלמות בוילה, צריכות להיות 50 אפשרויות צפיה באתר.

ארז טל מנחה את התוכנית, אך כמו בתוכניות קודמות הוא מצליח להיות מעצבן ומתנשא. הוא משרה תחושה שהוא לא יבחל בשום אמצעי בדרך לבידור ההמון. זה אמנם ברור מאליו אבל הייתי מצפה ממנחה מקצועי שלא יראה כאילו הוא נהנה מהצהבהבות של התוכנית אלא מה”ניסוי החברתי” שבה. ציפיתי גם שארז ילמד שלא להתלהב מכל ה”חידושים” הטכנולוגיים למיניהם כמו העובדה שהוא יכול לדבר עם האנשים בוילה במסך LCD, אבל התבדיתי כמובן.

אסי עזר, כמנחה משנה, לא מוסיף ולא גורע מהחבילה ובאותה מידה הוא יכול היה שלא להיות שם. בסופו של דבר שניהם מהווים מעין הפוגה קלה בין קטע מעניין אחד למשנהו.

לסיכום: היה עדיף אם היתה יותר וילה ופחות מנחים. עדיף שיהיה יותר צהוב, אבל שיתנו לנו תחושה שאנחנו לא זולים. עדיף שיהיו יותר חיכוכים ופחות הבטחות.

בסופו של דבר התוכנית לא יכולה לאכזב. את יצר המציצנות שלנו היא תספק בין אם העריכה הסופית תהיה טובה ובין אם לא, כי בשאר הזמן, אנחנו ה”במאים”.

בקטנה

– ערוץ 10 שלחו לי דיסק עם סרט על אבי נימני. התחלתי להסתכל אבל זה ממש לא מדבר אלי. אני לא חובב כדורגל ואני לא מכיר את נימני ברמה שארצה לראות סרט דוקומנטרי עליו.

עם זאת, ואולי דווקא בגלל שזו לא ביקורת רצינית, החלטתי לכתוב על זה כאן כדי שמי שרוצה לראות ולא ידע על התוכנית יוכל ליהנות ממנה מחר (7.9) ב-21:00 בערוץ 10.

– אתם מוזמנים לקרוא בלוג שאני כותב על האח הגדול. קצת פחות ביקורת, קצת יותר סרקזם. מעין נסיון לכתיבת טלוויזיה בסגנון אחר. מתישהו באמצע העונה בטח יימאס לי ואני אפסיק.