הישרדות – מבט מחודש

לשמחתי, בכל אספקט אחר מלבד המוזיקה מאוד נהניתי מהתוכנית. היא שמרה על הקו המנחה של התוכנית המקורית עם שינויים קלים שיכולים רק להוסיף. גיא זוארץ הוא בחירה נכונה. הוא צעיר, אתלטי, רהוט באופן יחסי והוא יודע להשיט סירת מרוץ. אני מאמין שברגע שיירגע מעט הוא יוכל לתרום לאוירה של התוכנית ולהפוך לחלק בלתי נפרד ממנה בדיוק כמו ג`ף בסדרה המקורית.

 

היה משהו מקסים בלצפות בתמונות הכל כך מוכרות של הישרדות עם נגיעות של ישראל פה ושם. המפיקים בחרו בחוכמה כשנתנו לאופי הישראלי להתפרץ כבר בדק` הראשונות. אנחנו, הצופים, זכינו לראות אנשים מטביעים אחד את השני, מנופפים במצ`טות ומייצגים את כל מה אנחנו שונאים ואוהבים בעצמנו בו זמנית. אנחנו לא מתפשרים, אוהבים לנצח, אבל גם לא ממש יודעים לשים לעצמנו גבולות.אבל הרגע שבו באמת חשתי את הישראליות היה כאשר אחת הבחורות שעלו לאי שאלה “איפה קוריצה”. התמוגגתי.

1. ימי השידור – כבר בתחילת דרכה של התוכנית היא החליפה ימי שידור, מה שלא ממש עוזר לשמור על קהל צופים נאמן, אבל היא הצליחה להתייצב על ימים רביעים ושבת. לקראת סוף העונה שוב החליטו קברניטי הערוץ לשנות את ימי השידור שלה ויום רביעי עבר ליום שלישי. אם זה לא הספיק לנו, התוכנית של יום שלישי בוטלה ונותרנו עם יום שבת בלבד.

השינויים החוזרים ונשנים בימי השידור פגמו בהנאה שלנו מן התוכנית. אין דרך טובה יותר להרוס תוכנית מאשר למנוע ממעריציה לדעת מתי היא משודרת.

 

2. האורך – בארה”ב בכל פרק בן 45 דק` אנחנו זוכים לראות גם משימות וגם הדחה. בארץ כל ריטואל שכזה נמרח לאורך 2 פרקים בני שעה וחצי כל אחד (כולל פרסומות). אין להפקה מספיק חומרים בשביל למלא את כל הזמן הזה בחומרים מעניינים וזה גרם ללא מעט פרקים מתים במהלך העונה.

 

3. אי המתים – הרעיון שעומד בבסיס של הישרדות הוא הצורך של השורד לבגוד בבריתות, לשקר לאנשים ויחד עם זאת לגרום להם להצביע לך בגמר. כאשר אדם כמו נועם עף ומצליח לשרוד רק בזכות נתונים גופניים מבלי שהוא יאלץ להתמודד אח”כ עם השלכות חברתיות, הסיכוי שלו לזכות עולה על זה של האחרים.

 

4. הכוח הכפול המשתנה – בכל משימת כוח כפול הפרס היה שונה ובחלק גדול מהמקרים הוא היה לא מועיל בעליל. למרות זאת דאגו המתמודדים לפטפט ללא הרף על חשיבותו הרבה ועל כמה הם מעוניינים בו.
טיפ להפקה – הצופים לא מטומטמים.