השופטים על דוכן הנאשמים

לאחר שעברנו את שבעת מדורי הגהנום של האודישנים, ולאחר שלמדנו להכיר את המתמודדים החדשים של כוכב נולד 4, התיישבתי בשמחה כדי לצפות בשואו שהנבחרת החדשה אמורה לתת.
 
כולם היו טובים. היום טובים יותר (ג`קו אייזנברג – הפייבוריט שלי) והיו טובים פחות,  אבל כולם הסתובבו סביב איזו נקודת אמצע לא ברורה ולא מעניינת במיוחד. הייתי עוזב את התוכנית מחוסר עניין אבל לקראת סוף התוכנית התברר לי שיש עוד נקודת אור קטנה שכן מצליחה למשוך ולעניין בתוכנית המשמימה הזו. השופטים.
 
השופטים של היום מעורבים רגשית הרבה יותר מאשר בעונות הקודמות והיחסים ביניהם מוצגים לראווה לעיני כולנו. כך אנחנו עדים לאיבה הסמויה בין צדי לגל, לפולניות המתפרצת של צביקה פיק ולאוצר המילים העצום(?) של מרגול. ומאחר ואין דבר מהנה יותר מלבקר את המבקרים, הנה מספר תובנות לגבי חבורת השופטים של כוכב נולד 4.
 
 צדי – צדי של העונה מרגיש יותר בנוח עצמו. הוא הוותיק שבחבורה והוא לא הולך לוותר לאחרים בקלות. הוא מרשה לעצמו לתת ביקורת חזקה ונוקבת יותר, הוא מרשה לעצמו להתרגז על השופטים האחרים כאשר אלו לא מסכימים איתו והוא לא מרשה לעצמו להגיד “ליד”.
בקצרה: התבגר הילד.
 
 מרגול – מרגול ידועה בתור אחת שלא יודעת לוותר והיא מראה את זה שוב ושוב בתוכנית. בתורה היא מרעיפה מחמאות או ביקורות המתובלות במילים הממוצבות גבוה בסולם השפה העברית, ובתורם של השופטים האחרים היא מסבירה מדוע הביקורת שלהם לא נכונה.
בקצרה: אל תתעסקו איתה.
 
 גל – בתור הבחור הפחות מוכר של חבר השופטים הוא מנסה לתפוס את התדמית של “הילד הרע”. אותה תדמית שתפסה ריקי גל בעונה הראשונה של כוכב נולד, אותה תדמית שתפס דוד דביר בעונה הראשונה של נולד לרקוד. הוא פחות אוהב את הסגנונות שבמיינסטרים ומחפש את השונה. התוצאה, הוא נמצא בחילוקי דעות מתמידים עם השופטים האחרים.
בקצרה: חייב להיות אחד כזה בכל תוכנית.
 
 המאסטרו – בתוך ים הויכוחים והתזזיתיות של שאר השופטים ניצב לו עוגן אחד שמחייך בשקט. אולי זה מעט אירוני, אבל האדם שיצר לעצמו דמות מאוד קונטרוברסלית בישראל, מצליח בעונה הזאת להיות היחיד שמקנה לשופטים חזות מכובדת. הוא לא מתרגש באמת, הביקורות שלו תמיד ענייניות ואף בונות והוא אפילו מצליח להיות מצחיק מפעם לפעם (בטוב טעם כמובן).
בקצרה: מאסטרו. לא פחות ולא יותר.
 
ועוד כמה מחשבות:
 
– חשבתי בתחילה לתת לשופטים ניקוד, אבל ויתרתי על זה כשהבנתי שבלי כל הפאקים הקטנים שלהם, לא הייתי נהנה מהתוכנית. לכן רק אאחל להם מכאן שימשיכו להיות כמו שהם ושאף אחד מהם לא יעזוב.
 
– כל הקטע של השידור החי קצת פוגם בהנאה לדעתי. יש לזה יתרונות כמו הצפיה במתמודד בשעות הלחץ, אבל אני חושב שהייתי נהנה יותר לשמוע את המתמודדים ולהחליט את מי אני באמת אוהב אם הייתי שומע את השירים שלהם כמו שהם היו נשמעים בלי כל הלחץ ובלי הפאלטות הקטנות של השידור החי.

logo

Related posts

המיזם – דרושה עוד השקעה

המיזם - דרושה עוד השקעה

הרעיון מאחורי המיזם הוא דווקא נחמד. קחו יזמים והעמידו אותם בפני קהל "משקיעים" שלא באמת צריכים להוציא שקל מהכיס שלהם, אלא רק להחליט איזה מיזם שווה יותר ולתת לו 100,000 שקלים וירטואליים שאולי יהפכו לאמיתיים. הביצוע, לעומת זאת, קצת לוקה בחסר.

משחקי השף – דה-ווייס בגרסת הטעם

משחקי השף - דה-ווייס בגרסת הטעם

לא התפלאתי שרגע לפני שמשחקי השף עלתה לאוויר החליטו במאסטר שף להוסיף גם הם טעימה עיוורת. אבל לקשת אין יותר מדי ממה לחשוש. בשתי התוכניות הראשונות שלה משחקי השף נכשלת במקום הכי חשוב לתוכניות ריאליטי - לגרום לנו להזדהות עם המתמודדים ועם השופטים.

היפה והחנון 4 – בינתיים מאכזב

היפה והחנון 4 - בינתיים מאכזב

הפרק השני של תוכנית ריאליטי אמור להיות הפרק שבו אנחנו באמת מתחילים להכיר את הדמויות, את הדינמיקה ביניהם ולראות משימות מעניינות מצחיקות וכיפיות. רק חבל שהכל נשאר מעושה ולא אמין.

Leave a comment