לרדת בענק!

האמת שרציתי לסקר את התוכנית הזאת כבר בשבוע בעבר, אבל נתקלתי בבעיה קטנה… פספסתי אותה. משום מה הייתי בטוח שהיא מוצגת ביום ה` ונדהמתי לגלות שפספסתי ביום.

 

ולענייננו, מעולם לא חשבתי שיגיע היום שבו אני אזכה לשמוע את ציפי שביט ולהבין מה היא אומרת מבלי שאצטרך להקליט ולצפות שוב בהילוך איתי. אך בתוכנית הזאת היא נכנסה לדמות המנחה באופן מלא, האטה את קצב הדיבור, ושיוותה לקולה נופך של מתח.
פעם חשבתי שציפי היא אומן של דמות אחת (קופצנית וצחקקנית) אבל טעיתי. מסתבר שהיא יכולה להיות רצינית שהיא רוצה (למרות שניכר היה שקשה לה לוותר על החיוך.

 

בעוד רוב תוכניות הריאליטי הקיימות בארצנו הקטנטונת מתבססות על כישרון (שירה, ריקוד וכו`), התוכנית הספציפית הזאת מתבססת על חולשה (אכילת יתר). עקב כך מאוד חרה לי לראות את קבוצת הבנים פוגעת במתכוון בתוצאות של קבוצת הבנות. כפי שאני מבין את התוכנית, לפני כל הנושא של התחרות בא נושא הירידה במשקל והבנים איבדו את סדר העדיפויות הזה כאשר הם “רימו”.

 

גם נושא המשימה היה קצת לא ממוקד. עצם זה שנתנו למתמודדים משימה פיקטיבית היה מציק מספיק, אך מפיקי התוכנית החליטו לגרום לכל אחת מהקבוצות לחשוב שניצחה ואח”כ גרמה להם אכזבה. מעבר לכך מאחר ושתי הקבוצות נכשלו במשימה האמיתית, התוצאות של המשימה הפיקטיבית הן אלו שקבעו איזו קבוצה תזכה.

קצת יותר מדי טוויסטים לתוכנית אחת.

 

השקילות היו מותחות והעורכים הצליחו לשמור אותי לחוץ עד לרגע האחרון. השיטה של המשקל שמתנדנד מטה ומעלה ומציג תוצאות אקראיות זו שיטה מצוינת למשוך את הזמן עד לגילוי המשקל האמיתי. וציפי שביט מצליחה להוסיף קצת מתח משל עצמה.

ההדחה בצורת מגשי ארוחות גם היא מוצגת בצורה נחמדה ונכונה ויזואלית. ובכלל  החלק השני של התוכנית הוא אומנות ריאליטי בהתגלמותה.

 

אז אהבתי את ציפי שביט, אהבתי את הרעיון שמאחורי התוכנית, קצת הציקו לי הפעולות של המתמודדים , המשימה היתה מתסכלת מרוב טוויסטים, השקילה היתה מותחת וההדחה היתה ערוכה בצורה מעולה. התוכנית מקבלת 9 בסולם הביקור”ט.