יש כרטיס מועדון?

ארז טל וחבר מרעיו חזרו לעונה חדשה דנדשה של המועדון שכולם אוהבים להסתכל עליו ולא בדיוק מבינים למה. הבדיחות הרי  לא באמת מצחיקות אף אחד, הן הכי קשר שאפשר. זה לא שיש שם יותר מדי חתיכים וחתיכות (עידו רוזנבלום לא חתיך ולא אכפת לי שהוא מדגמן). לכאורה אין סיבה לראות את המועדון הזה ויש דווקא סיבות לא לראות אותו.
 
למרות שאני בד"כ אוהב תוכניות שנשארות יציבות לאורך העונות, אני עדיין מצפה לאיזשהו שינוי ולא רק בצוות. הפורמט שבעבר המציא פינה חדשה כל סוף שבוע חזר אלינו לעונה חדשה ללא פינה חדשה אחת לרפואה. והגרוע מכל, פינת רינגטון נולד חזרה, אוי הזוועה.
 
גם בעונה החדשה של המועדון עדיין לא למדו לערוך החוצה את הקטעים בהם המצחיקנים מגלים שהם שכחו מה הם רוצים להגיד וקוראים כל מילה שניה מהדף שעל השולחן. למה בכלל להעמיד פנים שזה יוצא להם טבעי, תעזו תרימו את הכרטיסיה מול המצלמות ככה לפחות לא נצטרך לראות אתכם מתאמצים להעמיד פנים.
 
למרות כל האמור לעיל, כשהסתיימה התוכנית מצאתי את עצמי עם חיוך על הפנים. לא צחקתי, לא התפעמתי, אבל מסתבר שנהניתי. מישהו מוכן לבדוק אם הם לא משתילים מסרים תת הכרתיים של הנאה?

פוסטים קשורים

הכל הולך אבל לא רץ

הכל הולך אבל לא רץ

"הכל הולך" מצליחה ונופלת באותה נקודה - היא לא סומכת על השחקנים שלה שיסחבו על גבם את התוכנית. נכון, ברשת הביאו קליברים ידועים ומוצלחים שאמורים למשוך קהל, אבל במקום לתת להם לאלתר מציבים אותם בסיטואציות בלתי אפשריות.

פולישוק – עדיין בועטת

פולישוק - עדיין בועטת

בקשת החליטו לשחרר את הפרק הראשון של העונה השלישית של פולישוק ברשת לפני שהוא משודר בטלוויזיה. בעונות הקודמות כתבתי על פולישוק שהיא סאטירה במיטבה ואני שמח לציין שהפרק הראשון של העונה החדשה ממשיך את המסורת הזאת בגאווה.

מועדון לילה – נמוך ללא שינוי

מועדון לילה - נמוך ללא שינוי

ארבע שנים עברו מאז שמועדון לילה ירדה מהאויר. עכשיו היא חזרה ומיד בפתיחתה הוטחו בה ביקורות לא מחמיאות.

הגיבו