על אנגלית בפרסומות

לא הכל צריך להיות בינלאומי
איש בוער באש ורץ בטירוף ברחובות, מישהו שרואה אותו זורק לו בקבוק ויסוצקי אבל במקום לכבות איתו את האש,
הבחור בוחר לשתות אותו. זה מקרר אותו מספיק כדי שהוא יוכל ללכת ברוגע כשהלהבות אופפות אותו. פרסומת כזאת נשמעת סבירה לחלוטין, ואפילו חביבה. משום מה מישהו במשרד הפרסום של ויסוצקי חש שזה לא מספיק ושצריך שהאנשים בסרטון ידברו באנגלית. לכן, מצאנו את עצמנו יושבים מול סרטון פרסומת חביב וצופים באדם בעל חזות ארצישראלית, קורא במבטא הכי ישראלי שיש את קריאת הקרב "quick, the visotzki".

הצורך הלא ברור של חברות הפרסום לשוות לפרסומות שלהן ניחוח בינלאומי גם כשזה לא נחוץ, רק פוגם ברוב המקרים. אני יכול להבין את זה במקרים של חברות אופנה שם למותג ה"בינלאומי" יש כוח מסויים, אבל במה מועילה השפה האנגלית בסרטון פרסומת לתה? לסלולארי? ואם חלק מהבריף היה להדגיש את העובדה שהמוצר הוא בינלאומי, האם לא היה יותר קל ונכון פשוט לומר את זה בסגיר של הפרסומת?

לסיכום: אם כבר מחליטים לדבר באנגלית בפרסומת, אז לדאוג שהשחקן ישמע אמין ולא כמו ישראלי עילג.

בטוב טעם
יופלה היא דוגמה הפוכה למותג שמלכתחילה לכל הפרסומות שלו היה ניחוח בינלאומי ומסיבה טובה. המותג התחיל כמתחרה חדש בתחום היוגורט וככזה הוא סמך על ה"בינלאומיות" שלו כדי לבדל אותו מהמתחרים. אחד היתרונות העיקריים של הפרסומות של יופלה על זו החדשה של ויסוצקי היא שביופלה אתה מאמין שמדובר בפרסומת שצולמה בחו"ל. יופלה בחרו להשקיע בכל אספקט אפשרי, דרך הביגוד וכלה בניצבים וזה ניכר על המסך. אני זוכר שבתחילה הדרך האמנתי שהפרסומות שלהם מיובאות מחו"ל.

הפרסומת החדשה שבה רואים את מלאך המוות ממתין עד שהנידון יסיים לטעום את כל הטעמים של יופלה לוקה קצת ברמת הקופי לטעמי, אבל מבחינת ההשקעה והביצוע, אין לי מילה רעה. י בפרסומות של יופלה גם צבעוניות יפה (במיוחד האדום הבוהק) ולמרות זאת היא מצליחה לשמור על נקיון. העיניים לא מתבלבלות מעודף צבעים ותמיד ברור לנו מה החלק העיקרי שעליו צריך להסתכל.  הם המצליחים ליצור פרסומת עם המון פרטים ושאפשר להסתכל עליה בלי שיכאב בעיניים.

לסיכום: יש מקומות שבהן ה"בינלאומיות" היא במקום. במקרה של יופלה ה"בינלאומיות" שבפרסומת היא גם איכותית והיא גם חלק מקונספט מתמשך ולא קוריוז של פרסומת אחת וזה הדבר העיקרי שהופך אותה לרלוונטית.

פוסטים קשורים

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

שתי פרסומות שהתחילו להופיע על מסך הטלוויזיה לאחרונה תפסו את תשומת ליבי. הפרסומת של ג'וי והפרסומת של ספרינג טי. בשתי הפרסומות מנסים לעשות את אותו הדבר בדרכים שונות. בשתיהן מנסים המפרסמים לקשר בין המותג לחוויות גדולות מהחיים. ההבדל בסופו של דבר, הוא בצורה שבה מגשרים על הפער.

יותר מדי מרגש

יותר מדי מרגש

בפרסומת של סלקום למסלול המשפחה שלהם, מוצגת פגישה בין אם אתיופית ששלחה את ביתה התינוקת לארץ ונשארה מאחור, לבין ביתה שכבר התבגרה ועכשיו היא חיילת. זה נשמע כל כך זול ולא קשור למה שהתרחש באותו רגע על המרקע שהרגש הכי חזק שחשתי באותו רגע היה כעס. כעס על סלקום שמנסה לנצל סיפור כל כך אמיתי וחם לרווח כלכלי.

על פרסומות ושוביניזם

מדהים איך האח הגדול אוכל את זמן הטלוויזיה, בעיקר כשאין יותר מדי מה לראות. בכל רגע פנוי עוברים לערוץ 20 והבלוג שוקט על שמריו כי מה כבר יש לספר כאן שלא סיפרתי באח הקטן?לשמחתי הרבה יש פרסומות שמעלות לי את הסעיף ומחיות לי את הבלוג אפילו אם זה רק לפוסט אחד (בינתיים). ומה עם בעלך?אחת הפרסומות...

0 Comments

  1. Reznik 7 ביוני 2008
    הגב

    אני לא יודע לגבי הפרסומות האחרות

  2. Reznik 7 ביוני 2008
    הגב

    נשלח מוקדם מדי
    אבל הפרסוומת הראשונה של יופלה צולמה בברזיל. ככה שיש בה ניחוחות חו"ליים.

  3. ביקורט 7 ביוני 2008
    הגב

    לא מפתיע אותי
    אבל גם לאחרות של יופלה יש את האיכות הבינלאומית שלפחות נראית ונשמעת אמינה.

הגיבו