באה ב(כמעט) טוב

נתחיל בגערה – האתר של רשת עדיין לא שיפר את דרכיו. יום לאחר התוכנית הראשונה של עינב גלילי, עברתי על רשימת התוכניות באתר על מנת לעורר את זכרוני לגבי התוכנית – נאדה. התוכנית לא מופיעה באתר. אדוני המנכ"ל, אולי צריך לפטר מישהו.
 
אחרי שבשבוע שעבר הם הרסו לי את התוכניות וגרמו לי לכתוב פוסט על התוכנית שלא היתה (והפיאסקו שהיה במקומה) השבוע נורתה יריית הפתיחה והתוכנית של עינב גלילי יצאה לדרך. התוכנית נפתחה במונולוג סביר, שהעלה חיוך קלוש על שפתי. הבדיחות לא היו מפילות, וכבר שמענו טובות יותר, אבל גם לליאור שליין (כן, אני אוהב את התוכנית שלו) יש ימים חלשים.
 
החלק החלש ביותר בתוכנית היה הראיונות. הראיון עם מודי בראון היה משעמם. עינב ניסתה לגשת לראיון מנקודת המבט של אחת שתוהה למה בכלל כדורגל זה טוב. עם כל הכבוד לגישה הזאת, מי שלא מתעניין בכדורגל לא ממש יתעניין בתשובות ומי שכן מתעניין בכדורגל פשוט יגחך מול ראיון שכזה.
הראיון עם אלון גל היה טיפה יותר טוב אבל גם בו עינב נראתה לחוצה ולמרות הנסיונות שלה לשוות לשיחה נימה של נינוחות, היתה תחושה שהיא נצמדת בכוח לשאלות לא מוצלחות במיוחד במקום לזרום עם השיחה.
 
פינת החדשות לילדים עם נתי קלוגר הילכה על הגבול הדק שבין לא מצחיק ללא יאה. הבדיחות פנו לכיוון נמוך מדי והנסיון ליצור מהן סאטירה ע"י הפנייה ל"ילדים" רק הפכה את הפינה למעצבנת וכמעט גרמה לי לסגור את הטלוויזיה.
הפינה של רמי הויברגר, בניגוד גמור לזו של קלוגר,  היא זו שעשתה את התוכנית. רמי, עם כריזמה, משחק מעולה והרבה הרבה הומור הצליח להאפיל על האנמיות של עינב ולתת לצופים חמש דקות של עילוי, לא פחות. אולי זה נבע מכך שהיה כאן פחות נסיון להצחיק ויותר נסיון להעביר מסר חד.
 
הסיום עם שרי אלפי היה חביב והיווה גם הוא נקודת אור בתוכנית. מעבר להשתטות המחוייכת של אלפי על הבמה, הקישור של מילות השיר המוכר לתמונות שהופיעו על המסך הצליח במקום שבו נכשל המונולוג והאיר באור סאטירי אירועים מן השבוע שחלף.
 
לסיכום:
לתוכנית יש פוטנציאל. גלילי צריכה להיות נינוחה יותר. קלוגר צריכה לשנות אג`נדה. שרי אלפי צריכה להישאר כמו שהיא ורמי הויברגר צריך לקבל הרבה יותר זמן מסך.
(יום חמישי 22:10, ערוץ 2)
 
בקטנה
לאחר שהתרגלנו ליאיר לפיד כמנחה אולפן שישי אפשר להגיד את זה – חליפות, זה ממש לא מתאים לו.
 

פוסטים קשורים

פולישוק – עדיין בועטת

פולישוק - עדיין בועטת

בקשת החליטו לשחרר את הפרק הראשון של העונה השלישית של פולישוק ברשת לפני שהוא משודר בטלוויזיה. בעונות הקודמות כתבתי על פולישוק שהיא סאטירה במיטבה ואני שמח לציין שהפרק הראשון של העונה החדשה ממשיך את המסורת הזאת בגאווה.

ארץ מתדרדרת

קראתי פעם שמישהו כתב שארץ נהדרת היא תוכנית שמנסה למצוא את האיזון בין סאטירה נוקבת ברמה גבוהה להומור עממי שמטרתו בידור ותו לא. בעונה האחרונה (ואולי גם אחת לפניה) התוכנית מאבדת את הסאטירה שבה ואולי גם אותי כצופה.

פולישוק - סאטירה במיטבה

כשמישהו מזכיר תוכנית סאטירה אוטומטית עולה בראשנו ארץ נהדרת. המהדרין אף יחשבו על שבוע סוף והנוסטלגיים יזכרו את משחק מכור. מעטים יחשבו על מועדון לילה או ליאור שליין. בודדים בעלי יכולת הבחנה יזכירו גם את פולישוק. ששון גבאי משחק באופן יוצא מן הכלל את הפוליטיקאי רובי פולישוק שבדרך לא דרך...

הגיבו