כסף כסף תרדוף

תרבות הרייטינג גורמת לערוצי הטלוויזיה לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר. מאחר וסקס נחשב טאבו בשעות הפריים טיים (למרות שלאחרונה גם זה מופיע), פונים למכנה המשותף הרחב הבא – כסף. אז החליטו לעשות תוכנית תיעודית שעוקבת אחרי אדם שמנסה להרוויח, ובחרו את גיא מרוז לתפקיד הראשי.
 
הבחירה בגיא מרוז כבן אדם שהולך לעשות קופה היתה יותר מנכונה. במשך השנים גיא פיתח לעצמו את תדמית הלוחם למען הצדק, זה שתר אחר האמת למרות כל הקשיים. אחד שלא יבלבל לנו את המוח עם מונחים קשים להבנה ולא ינסה לרמות אותנו ולגרום לנו להאמין שכל אחד יכול להצליח אם זה לא נכון.
 
גיא סיפק את הסחורה. למרות שהסדרה נמרחה מעט (היה אפשר להסתפק בשתי תוכניות פחות), הוא הצליח להציג לא מעט אפשרויות להרוויח כסף מכסף, להראות לנו אילו מהן קלות ואילו קשות יותר, להוכיח לנו שלא כל האפשרויות מוצלחות ושאפשר להכשל ועדיין לעמוד על הרגליים.
 
המרקסיסטים טוענים שהתקשורת מפתחת בנו תודעה כוזבת. הם משכנעים אותנו, באמצעות סיפורי התעשרות קלה או הצלחה מיידית, שכל אחד יכול לעלות בקלות לגדולה בלי להשקיע מאמץ רב מדי. התוכנית הזאת עשתה בדיוק את ההפך. גיא מרוז לא הצליח להכפיל את הכסף שלו, הגיבור לא ניצח הפעם והעושר לא נראה מעולם רחוק יותר.
 
דבר חשוב נוסף שהתוכנית הזאת עושה הוא לפוצץ את בועת הסלבס. יש מעין תחושה בארץ שכוכבי הטלוויזיה מרוויחים סכומים בסדר גודל של הוליווד ושאין להם דאגות של כסף בחיים וזה לא נכון. בתוכנית הזאת גיא בעצם פתח את חשבון הבנק שלו בפנינו והראה שאין לו הרבה יותר מלגבר ממוצע בגילו. הוא אמנם לא רעב ללחם, אך גם לא עשיר כקורח.
 
אז נתנו לנו תוכנית שמדברת על כסף, עם אדם שנתפס כאמין,  הראו לנו שלא הכל דבש, וסיימו בפילוסופיה בשקל על כמה שהחיים יותר חשובים מהכסף. אני נהניתי.
 
– – –
 
אוף, אני מפרגן ליותר מדי תוכניות לאחרונה… אני חייב למצוא איזו תוכנית לתעב

פוסטים קשורים

האזרח קופטש: ירוק בפוליטיקה

גיל קופטש יוצא היום (24 לאפריל) עם סדרה המתעדת את הדרך שלו מהטלוויזיה אל הפוליטיקה ובחזרה. בתוכנית מלאה גילגולי ג'וינטים הוא מפנטז על חיים קלים כפוליטיקאי עד שנתקל בהררי ביורוקרטיה ונסיונות לערער על מקומו. האם גיל מנסה לומר לנו שפוליטיקה זה לא קל כמו שזה נראה מבחוץ? או שמא המסר הוא שסמים זה בסדר?

חרם זה לא משחק ילדים

מי ששיחק פעם את "משחק השקט" שירים את היד הוירטואלית שלו. אתם מכירים את השלב הזה במשחק שבו כבר נמאס לכם לשתוק אבל אתם ממשיכים כדי לא להפסיד? השלב הזה שבו אתם מנסים בכוח למצוא דרך לגרום לשחקן השני לדבר או למצוא תירוץ לפתוח את הפה בלי לצאת קטנים? זה קורה בגלל שאנחנו נועדנו לדבר. האדם הוא חיה חברתית...

מחוברות לעצמן

קחו 5 נשים בגילאים שונים וממקומות שונים, תנו להן מצלמות וידאו והוראות לצלם את החיים שלהן ומה תקבלו? בעיקר דיבורי סקס, אהבה ורגשי נחיתות. ילדה רוסיה שנאלצת לעבוד למחייתה ולא מאמינה באהבה, עיתונאית ואמא שמרגישה שהיא בדרך הלא נכונה, בחורה שלא מרשה לחבר שלה להראות לה חיבה מול הילדים שלה...

0 Comments

  1. siv30 28 ביולי 2007
    הגב

    תמיד אפשר לתעב את כוכב נולד
    לא הבנתי מה קרה להם אתמול שעשו לנו שידור חוזר…<br><br>את התוכנית עם גיא לא ראיתי.

  2. Reznik 28 ביולי 2007
    הגב

    הפגע פה לא יתעב את הכוכב….

  3. שני שטיינברג 28 ביולי 2007
    הגב

    אני לא נהנתי.
    אני חושבת שהבחירה בגיא מרוז היתה שגויה. אני חושבת שעדיף לקחת מישהו אלמוני, ולא סלבריטאי לתוכנית כזאת. מישהו שנחבא קצת אל הכלים. התוכנית יותר מידי מתמקדת בגיא ופחות בנושא עצמו, חבל.<br>זאת שגיאה שכל הזמן עושים בארץ. התוכנית עם נני בארץ ממתמקדת במטפלת ולא במשפחה. בארץ מפילים תוכנית שלמה על טלנט אחד, במקום למקד את זה על הקבוצה.

  4. וודי 314 28 ביולי 2007
    הגב

    תוכנית נחמדה פלוס
    ולא שבאמת הגענו למנוחה ונחלה שלא נשאר מה לתעב בטלויזיה 🙂

  5. ביקורט 28 ביולי 2007
    הגב

    כמו שרזניק כתב
    אני לא יכול לתעב את כוכב נולד. אני דווקא מחבב את התוכנית (למרות שהעונה הזאת היא מאוד פרווה).

  6. ביקורט 28 ביולי 2007
    הגב

    אני מסכים שהיה יותר מדי משחק
    ומעט מדי תיעוד, אבל אני עדיין חושב שגיא מירוז היה האיש המתאים למשימה. אנשים מחבבים את הדמות הזאת שהוא יצר לעצמו ואני לא חושב שמישהו אלמוני היה יוצר הזדהות שכזו.

  7. ביקורט 28 ביולי 2007
    הגב

    למזלי הטוב
    פוסט אחד אחרי מצאתי משהו לתעב…

הגיבו