זהירות, מנת יתר בדרכים

נסעתי לי לתומי באוטובוס, הבטתי בשלטי החוצות המעטרים את תל אביב והודיתי לאל על כך שאינני נוהג. השלטים (כמו גם פרסומות הרדיו והטלוויזיה) הבהירו לי שאם הייתי נוהג ולא הייתי נותן זכות קדימה לילד במעבר חצייה הייתי רוצח. השלטים לא הסתפקו בכך והזהירו אותי לבל אשאיר את הילדים שעוד לא נולדו לי יתומים או חס וחלילה אתן להם לעבור לבד את מעבר החצייה לפני שהם יגיעו לגיל תשע (למה תשע? כי זה מתחרז עם פשע!) וכמובן שאם אני אשתה ואנהג ביחד….
 
תאונות דרכים, רשלנות בכבישים, נהיגה לא זהירה וכו` הן מכת מדינה ויש להתייחס אליהן בהתאם. יש להגביר את המודעות לסכנות ויש לפרסם בצורה חכמה על מנת לגרום לציבור להפנים את המסרים.
 
מתי בפעם האחרונה הקדשתם תשומת לב לבאנרים העליונים באתר תפוז? העיניים של רובכם בוודאי מדלגות מעל מקטע הפלאש הזה ולא נותנות לו אפילו חלקיק של תשומת לב. הסיבה לכך היא שהוא תמיד נמצא שם. הוא מופיע מול העיניים שלנו בוקר וערב בכל פעם שאנחנו נכנסים לאתר.
כשמדובר בפרסומת רגילה זה בסדר. מספיק שתפנימו את המסר פעם אחת ותנסו את המוצר פעם אחת. כשמדובר בתשדיר שנועד לזעזע ולגרום לשינוי רציני בהלך המחשבה זה פשוט לא מספיק. ככל שתשדיר שמנסה לזעזע אותנו, מופיע יותר פעמים, רמת הזעזוע שלנו פוחתת. ככל שרמת הזעזוע שלנו פוחתת כך המפרסמים צריכים למצוא דרך לזעזע אותנו יותר בפרסומת הבאה.
 
בשלב מסויים אנחנו הופכים לאדישים.
 
זאת הבעיה הגדולה ביותר של נושא הזהירות בדרכים. קברניטי הקמפיין החליטו ככל הנראה, שאם הם יפציצו אותנו בעשרות מסרים בתקופת זמן קצרה, הם יצליחו להעלות את רף הזעזוע שהם הציבו לעצמם בשנים האחרונות ובכך להקטין את מספר תאונות הדרכים.
מה שקורה בפועל זה שאנחנו מקבלים מנת יתר של פרסום בנושא וכמו כל מנת יתר, גם זו יכולה להרוג. בעקבות רצף המסרים הבלתי נלאה של הרשות הלאומית לבטיחות הדרכים, אנחנו מגיעים מהר יותר למצב של אדישות שבעקבותיה הקמפיינים הבאים לא יהיו אפקטיביים כלל. צריך להקטין את המינון ולהתמקד במסר אחד בכל פעם.
 
המסרים נכונים, הקופי לא רע, הרצף הוא זה שהורס ובגלל הקמפיין כולו מקבל רק 6 בסולם הביקור"ט. ואל תשכחו שמקליק מי שמקליק מי שמקליק ראשון.

פוסטים קשורים

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

שתי פרסומות שהתחילו להופיע על מסך הטלוויזיה לאחרונה תפסו את תשומת ליבי. הפרסומת של ג'וי והפרסומת של ספרינג טי. בשתי הפרסומות מנסים לעשות את אותו הדבר בדרכים שונות. בשתיהן מנסים המפרסמים לקשר בין המותג לחוויות גדולות מהחיים. ההבדל בסופו של דבר, הוא בצורה שבה מגשרים על הפער.

יותר מדי מרגש

יותר מדי מרגש

בפרסומת של סלקום למסלול המשפחה שלהם, מוצגת פגישה בין אם אתיופית ששלחה את ביתה התינוקת לארץ ונשארה מאחור, לבין ביתה שכבר התבגרה ועכשיו היא חיילת. זה נשמע כל כך זול ולא קשור למה שהתרחש באותו רגע על המרקע שהרגש הכי חזק שחשתי באותו רגע היה כעס. כעס על סלקום שמנסה לנצל סיפור כל כך אמיתי וחם לרווח כלכלי.

על פרסומות ושוביניזם

מדהים איך האח הגדול אוכל את זמן הטלוויזיה, בעיקר כשאין יותר מדי מה לראות. בכל רגע פנוי עוברים לערוץ 20 והבלוג שוקט על שמריו כי מה כבר יש לספר כאן שלא סיפרתי באח הקטן?לשמחתי הרבה יש פרסומות שמעלות לי את הסעיף ומחיות לי את הבלוג אפילו אם זה רק לפוסט אחד (בינתיים). ומה עם בעלך?אחת הפרסומות...

0 Comments

  1. tzira 19 בינואר 2007
    הגב

    לא לאדישות!
    נושא חשוב ביותר<br>נסיעה טובה ובטוחה לכולם<br>שבת שלום.

  2. ע ל ו מ ה 19 בינואר 2007
    הגב

    אל תשאירו יתומים אחריכם…
    מסר מטופש.<br><br>הדרכים היחידות שאני יכולה לחשוב עליהן שלא להשאיר אחרי יתומים (חוץ מחיי נצח אותם אני לא מחשיבה) היא לא להביא ילדים לעולם מלכתחילה (לא נראה לי שמדינת ישראל רוצה לצאת במסר כזה) או להרוג אותם לפני שאני אמות (אני מקווה שגם את זה מדינת ישראל לא רוצה).<br>אז אכן שיפסיקו לפמפם לי את זה במוח!…

  3. עכבר כחול מדבר 19 בינואר 2007
    הגב

    כבר הספקנו לשכוח שמקליק מי שמקליק מ
    מקליק מי שמקליל…<br>בגלל שמאז עברו להם כבר כמה גילגולים של קמפיינים.<br><br>אבל מסכים איתך. זה כמו אנטיביוטיקה. הפרסומת ההיא על המעבר חצייה כבר הפסיקה להיות מזעזעת, היא הפכה להיות מצחיקה…

  4. התמ-ים 19 בינואר 2007
    הגב

    לפעמים
    יש פרסומות שגורמות לך להיות אנטי למסר שהם מנסים להעביר.<br><br>הכי זכורה לי הפרסומת מ"האיש עם הקסדה", שדרשה ממני, הנהג, להיות אחראי על ההשתוללויות של נהגי האופנוע "כדי שלא יתנגשו לי בדלת של האוטו". באמת תודה. "אם לא תחפש – לא תמצא". מי בכלל מחפש?<br>העיניים שלי, כנהג, צריכות להיות קדימה, לתנועה שממולי, לרמזורים והתמרורים שבצידי הדרך. אני לא אמור לחפש אופנוענים שעושים סלאלולים בין המכוניות בכביש.<br><br>

  5. ביקורט 19 בינואר 2007
    הגב

    אכן נושא חשוב
    חבל שממאיסים אותו במקום לקדם אותו.

  6. ביקורט 19 בינואר 2007
    הגב

    הם יפסיקו
    ברגע שתהיה להם שורה חדשה לפמפם. הקופי עוד סביר, מנסה לפנות אל הרגש, קצר ואפילו תואם את הקו של פניה להורים (הקו שהם התחילו עם הילד בן תשע, מעבר החצייה והפשע). הבעיה העיקרית היא שהוא לא חזק מספיק בשביל להיות המשך של הפרסומות הקודמות ובגלל זה רוב האנשים יהיו אדישים אליו. הם העלו את רף הזעזוע גבוה מדי ועכשיו אין להם ברירה אלא לרדת.

  7. ביקורט 19 בינואר 2007
    הגב

    וזו בדיוק הבעיה
    עם הזוועות שרואים היום בסרטים סף הזעזוע שלנו גבוה גם ככה. כאשר נותנים לנו מנת יתר של זעזועים הם רק מגביהים אותו יותר… יש שיאים שאי אפשר לשבור.

  8. ביקורט 19 בינואר 2007
    הגב

    זה באמת נראה כאילו
    הם מנסים לגרום לכולנו להרגיש אשמים בכל תאונה. אולי זו האסטרטגיה שלהם, אם תרגיש אשם בכל דבר שקורה על הכביש אולי תיסע בצורה זהירה יותר. איך שלא מסתכלים על זה, זה יותר נלעג מאשר אפקטיבי.

  9. התמ-ים 19 בינואר 2007
    הגב

    לדעתי, האפקט הוא בדיוק הפוך
    אם מנסים לגרום לי אשמה בכל תאונה, בתת מודע שלי אני אפסיק להתייחס לכל האזהרות שלהם, ואמשיך לנהוג (תרתי משמע) כרגיל.<br><br>אז לא רק שזה נלעג, האפקט הוא דווקא שלילי !<br>

  10. ביקורט 19 בינואר 2007
    הגב

    אני לא יודע אם אפשר לתאר את האפקט
    כשלילי. על מנת שהוא יהיה שלילי אתה צריך, עקב הפרסומת, דווקא לנהוג בצורה פחות זהירה. אני חושב שיותר נכון לומר שפשוט אין אפקט.

הגיבו