“הכל הולך” מצליחה ונופלת באותה נקודה – היא לא סומכת על השחקנים שלה שיסחבו על גבם את התוכנית. נכון, ברשת הביאו קליברים ידועים ומוצלחים שאמורים למשוך קהל, אבל במקום לתת להם לאלתר מציבים אותם בסיטואציות בלתי אפשריות
בקשת החליטו לשחרר את הפרק הראשון של העונה השלישית של פולישוק ברשת לפני שהוא משודר בטלוויזיה. בעונות הקודמות כתבתי על פולישוק שהיא סאטירה במיטבה ואני שמח לציין שהפרק הראשון של העונה החדשה ממשיך את המסורת הזאת בגאווה
הרעיון מאחורי המיזם הוא דווקא נחמד. קחו יזמים והעמידו אותם בפני קהל “משקיעים” שלא באמת צריכים להוציא שקל מהכיס שלהם, אלא רק להחליט איזה מיזם שווה יותר ולתת לו 100,000 שקלים וירטואליים שאולי יהפכו לאמיתיים. הביצוע, לעומת זאת, קצת לוקה בחסר
שתי פרסומות שהתחילו להופיע על מסך הטלוויזיה לאחרונה תפסו את תשומת ליבי. הפרסומת של ג’וי והפרסומת של ספרינג טי. בשתי הפרסומות מנסים לעשות את אותו הדבר בדרכים שונות. בשתיהן מנסים המפרסמים לקשר בין המותג לחוויות גדולות מהחיים. ההבדל בסופו של דבר, הוא בצורה שבה מגשרים על הפער
לא התפלאתי שרגע לפני שמשחקי השף עלתה לאוויר החליטו במאסטר שף להוסיף גם הם טעימה עיוורת. אבל לקשת אין יותר מדי ממה לחשוש. בשתי התוכניות הראשונות שלה משחקי השף נכשלת במקום הכי חשוב לתוכניות ריאליטי – לגרום לנו להזדהות עם המתמודדים ועם השופטים