ארץ מתדרדרת

קראתי פעם שמישהו כתב שארץ נהדרת היא תוכנית שמנסה למצוא את האיזון בין סאטירה נוקבת ברמה גבוהה להומור עממי שמטרתו בידור ותו לא. בעונה האחרונה (ואולי גם אחת לפניה) התוכנית מאבדת את הסאטירה שבה ואולי גם אותי כצופה. מלבד המערכונים הארוכים לעייפה, החיקויים שהופכים להיות חזות הכל והבדיחות שלאט לאט מאבדות מעוקצן, אובדן הסאטירה זו המפלה הגדולה של ארץ נהדרת בעונה הנוכחית והסממן העיקרי של המצב הוא המערכונים החוזרים.

בכל העונות של ארץ נהדרת היה תמיד מערכון או שניים עם דמויות שחוזרות על עצמן בכל תוכנית ותוכנית. בעונה הראשונה זו היתה לובה הקופאית, אח”כ היה את חזקי הטייל, הרומנים, פילוס ולהקתו, מאי והבלוג שלה ועוד כהנה וכהנה דמויות. כל המערכונים האלו התחילו כסאטירה במיטבה על מצב של מספר אנשים בארץ שהוא לא כפי שאמור להיות. לובה היתה נסיון להציג את המצב הקשה של הרוסים שלא יודעים עברית וקשה להם להסתדר, הרומנים באו להראות את המצב הכלכלי הרעוע של העובדים הזרים, מאי והבלוג שלה באו להראות את השטחיות הפושה בבני הנעורים, חזקי הראה לנו כמה התרחקנו מאהבת הארץ ופילוס ולהקתו הראו את הישראלי המכוער במלוא הדרו. אז מה הבעיה?

הבעיה היא שאת המכה של הסאטירה חטפנו כבר במערכון הראשון. כל ההמשכונים שהיו אח”כ היו הומור נטו ועל מנת לשמר את הצחוק, הם פנו לאפיקים יותר ויותר קיצוניים. חיזקי שהתחיל מלחמה בלבנון, לובה שעברה כל כך הרבה עבודות עד לסיום שבו הפכה לסלב ובחרה לעזוב… איכשהו במקום שהפוקוס יהיה על הבעיה שבשלה נכתבו המערכונים, הפוקוס היה על הדמויות עצמן.

גם בעונה הנוכחית יש לנו את המערכונים של ליטל מעתוק שהתחילו כסאטירה מעולה על מצבם של המורים בארץ והמשיכו רק מכוח האינרציה וללא שום אמירה נוספת. הפוקוס בכל המערכונים האחרונים היה על הדמות של ליטל, המנהל והמורה טובית ולמרות העקיצות הקטנות, ולמרות שבתוכנית האחרונה הם כן ניסו להעביר אמירה על ריטלין כתרופת פלא, המסר לא עובר. אנשים רואים רק את הדמויות וזה פספוס עצום.
מלבד ליטל יש לנו את מומי השדרן הים תיכוני שאת הקונספט שלו הבנו גם בפעם הראשונה ושאר המערכונים נמשכים רק בשביל ליצור עוד שיר ועוד שיר של שיראל. אפילו מאור כהן בדמותו של זוהר ארגוב לא הצליח להצילנו מהשממון של המערכונים האלה.

אבל המערכון החוזר שהוא הסיוט הכי גדול של העונה הזאת הוא ללא ספק טל ברודי. בעוד במערכונים שהזכרתי קודם היה איזשהו שמץ של אמירה וקמצוץ של סאטירה, במערכון של טל ברודי יש אפס, נאדה, נישט. האם ארץ נהדרת שמה לה כמטרה את טל ברודי עצמו? כי אחרת אני לא מבין כנגד איזה מנגנון מכוונת “התוכנית הנוסטלגית” הקבועה במהדורה. האמת היא שטל ברודי הובא כדמות צבעונית על מנת לתבל את המערכון על הבנק של מוטי פנאן ואנשים כל כך אהבו אותה עד שהמפיקים החליטו להשאיר אותה עוד ועוד למרות שאין לה בעצם מה להגיד.

כשיש 3 מערכונים חוזרים שאחד מהם הוא בכלל לא סאטירי בעונה אחת, משהו כאן אומר דרשני. אני מקווה שארץ נהדרת יתעשתו, יעיפו את הדמות המביכה של טל ברודי מהמרקע, יתחילו לכתוב מערכונים קצת יותר מתוחכמים לליטל מעתוק (שלדעתי יש כאן פוטנציאל מעולה) וימצאו מה לעשות עם מומי ושיראל.

ורק כדי שלא אשמע מקטרג יתר על המידה, יש גם דברים טובים בעונה הנוכחית – סוף סוף אחרי שחלי עזבה לפוליטיקה החליטו בארץ נהדרת ליצור לטל פרידמן עוד דמות נשית שנונה וצינית. הדמות של סוניה פרס עושה לעונה הזאת רק טוב וכדאי שישמרו עליה. וגם בחינת הבגרות במתמטיקה מאוד משעשעת.

logo

Related posts

פולישוק – עדיין בועטת

פולישוק - עדיין בועטת

בקשת החליטו לשחרר את הפרק הראשון של העונה השלישית של פולישוק ברשת לפני שהוא משודר בטלוויזיה. בעונות הקודמות כתבתי על פולישוק שהיא סאטירה במיטבה ואני שמח לציין שהפרק הראשון של העונה החדשה ממשיך את המסורת הזאת בגאווה.

פולישוק - סאטירה במיטבה

כשמישהו מזכיר תוכנית סאטירה אוטומטית עולה בראשנו ארץ נהדרת. המהדרין אף יחשבו על שבוע סוף והנוסטלגיים יזכרו את משחק מכור. מעטים יחשבו על מועדון לילה או ליאור שליין. בודדים בעלי יכולת הבחנה יזכירו גם את פולישוק. ששון גבאי משחק באופן יוצא מן הכלל את הפוליטיקאי רובי פולישוק שבדרך לא דרך...

יש כרטיס מועדון?

ארז טל וחבר מרעיו חזרו לעונה חדשה דנדשה של המועדון שכולם אוהבים להסתכל עליו ולא בדיוק מבינים למה. הבדיחות הרי  לא באמת מצחיקות אף אחד, הן הכי קשר שאפשר. זה לא שיש שם יותר מדי חתיכים וחתיכות (עידו רוזנבלום לא חתיך ולא אכפת לי שהוא מדגמן). לכאורה אין סיבה לראות את המועדון הזה ויש דווקא סיבות...

0 Comments

  1. ריקרדו 6 בFebruary 2010
    הגב

    הסאטירה הראשונה לא מספיקה לחברה שלנו להפנים שהתופעות האלה קיימות וממשיכות ולאף אחד לא אכפת ואנחנו לא עושים כלום חוץ מלצחוק מרחוק..

    בבירוקרטיה צריך לחזור על כל דבר המון פעמים.

    וזאת גם הדרך שלהם להרוג את הדמות בצורת מיקסום ומיאוס וככה לעבור לדמות הבאה.

  2. אורי צציק 6 בFebruary 2010
    הגב

    ריקרדו, הייתי אומר שגם המערכון השני והשלישי לא מספיקים לחברה שלנו ואנחנו לא עושים כלום חוץ מלצחוק מרחוק, במיוחד אם ממשיכים ומגחיכים את הדמויות (ראה את מערכון הריטלין מאתמול) ומתעסקים בהן במקום בתוכן.

    הייתי מעדיף שהדמות תמות בצורה יותר מכובדת מאשר בצורה של מיאוס. אפשר לעבור לדמות הבאה גם בלי להרוג את הדמות הקודמת. שלא לדבר על כך שהדמויות הן לא הנושא העיקרי שבו צריך להתעסק.

Leave a comment