על פרסומות ושוביניזם

מי מחפש מוסר בפרסומות? <br>
<br>המטרה היא למכור ולהיכנס לתודעה. <br><br>מה שאתה עושה כרגע זה דווקא לעזור למפרסם (הגרוע) בעבודתו, ה"בז" סביב הפרסומת לא מגיע לה במקרה הזה. <br><br><br>

והקטע הכי משעשע <br>
שמי שאחראי לייצור הפרסומת הזו היא ככל הנראה ג` יפית בעצמה, שהיא למעשה חמותה של האוחזת בתירס… 😉 <br><br>

לפעמים נדמה שאין גבול לטעם הרע, <br>
או לרמיזות המיניות והשובניסטיות בפרסומות. גם בזה הרחקנו לכת מהרבה ארצות אחרות שם לא היו מעזים להראות דברים בצורה שמראים אצלנו. חייתי בחו"ל שנים רבות (ולא באירן) ולא ראיתי שם הפקרות כזאת בפרסומות. <br>

המטרה היא אכן למכור אבל, <br>
1. אני חובב פרסומות ואני אוהב לראות פרסומות חכמות. אז אני כן מחפש תחכום בפרסומות שאני רואה (גם אם לו מוסריות מפותחת) ואני כן מתעצבן מזנות כמו בפרסומות של ג`יפית. <br>2. גם המפרסמים הכי גרועים אמורים לדעת שלא פוגעים בקהל היעד. אני מניח שקהל היעד של הפרסומת של פיירי הן נשים ועל כן הפרסומת הזאת הורסת להם יותר מאשר היא מועילה. (לדעתי). <br>3. אני מבקר פרסומות מפעם לפעם ואני מודע לכך שאני מגביר את הבאז של הפרסומות, גם של אלושאני לא סובל. אבל אני לא מאמין בטענה שכל אזכור זה לטובה. אני בהחלט חושב שקיים דבר כזה באז שלילי. <br>

אני מכיר מספר שפים שגם עושים כלים <br>
ואם לא הם אז הסו-שפים שלהם (גם אם הם גברים). הבעיה היא בגישה של הפרסומת עצמה ולאו דווקא אצל אהרוני שאני בספק אם הוא בכלל התייחס לשורות שנתנו לו לומר. <br>

אצל ההורים שלך מי שוטף כלים? <br>
והכוונה כמובן לאו דווקא אליך ספציפית… <br>

כשראיתי את הפרסומת של “פיירי” <br>
עבר עליי מה שקרה לי כשראיתי את הטריילר של "היי סקול מיוזקל". <br>אני זוכרת שחשבתי לעצמי בראש "אבל זה כל-כך מגוחך. זה לא יכול להיות אמיתי". ואז כשזה נגמר, הבנתי שזה אמיתי, ונשארתי חסרת מילים…. <br>

כותבי הפרסומות של ג`יפית <br>
מזלזלים באופן קבוע בקהל היעד שלהם עם פרסומות גרועות, יכולת משחק זוועתית וחזרה חולנית על משפטי מפתח בתקווה שמשהו ייקלט. הם מאמינים (וכנרא בצדק) שיש מספיק אנשים שאם תגיד להם את אותו דבר שוב ושוב הם יאמינו. <br>

תתפלאי <br>
יש מדינות שהפרסומות שם הן כפסע מסרט פורנו, ואני אומר זאת בשיא הרצינות. <br>

יכול להיות, בכל מקרה זה לא נראה טוב <br>
מסכים איתך שהפרסומות משקפות יותר דעות רווחות בחברה מאשר את האידיאולוגיה של משרדי הפרסום. <br>

אני מתאר לעצמי <br>
שבהרבה בתים האישה עושה את זה. אצלי ספציפית זה אני, אחי או אבא שלי, אנחנו גם עורכים את השולחן, מפנים, מכינים קפה, מוציאים את הכלב, שואבים, שוטפים, גוזמים את הדשא, ועוד. <br>גם אמא שלי לא נחה על זרי הדפנה. היא בד"כ מבשלת ומכבסת, מארגנת את הארונות, מחליפה מצעים ועוד. אני רוצה להאמין שברוב הבתים יש חלוקה שוויונית יחסית של העבודה. <br><br>הבעיה היא לא עם עצם ההצגה של האישה כשוטפת כלים ולא התמרמרתי כאשר האישה אמשרה שכעת היא צריכה לשטוף את הכלים. <br>הבעיה היא עם ההנחה שאם זו לא האישה הרי שזו בהכרח הכלה והמבטים שזו קיבלה כאשר היא לא הראתה רצון לעשות זאת כאשר בפועל היו לא מעט גברים שהיו זכאים לאותם מבטים בדיוק. <br>

פעם הייתי מסכים איתך <br>
בתקופת ה"אני ממליצה" שבה היא ישבה באולפן והמליצה על מוצרים, היא בהחלט היוותה דמות סמכותית. ככל שהפרסומות שלה מנסות להיות יותר "קריאייטיביות" ככה לדעתי (גם אם היא שונה מדעת המפרסמים) היא הופכת יותר ויותר לבדיחה מהלכת. <br>

בעיני היא היתה משעשעת למדי מלכתחילה <br>
ואולי הפרסומות ה"יצירתיות" נועדו כדי להראות לנו ממש מול העיניים שהיא כביכול משתמשת במוצרים ולא רק ממליצה עליהם בקור מאיזשהו אולפן מנותק? <br>

אני לא מסכים <br>
יכלו בקלות ליצור סיטואציה שבה יש רק את האם, הכלה והאורחים ואז סביר שהכלה היא זו שתתבקש לעזור. אבל הם בחרו לשים שם גם בני משפחה גברים נוספים (ככל הנראה האב והבעל) . זאת ועוד, מבטי הבוז בעיניהם של הגברים כאשר הכלה העדינה לא קמה מיד לשטוף כלים היו מיותרים. אפשר היה להציג את זה בצורה קצת יותר נכונה פוליטית ולא שוביניסטית לחלוטין כפי שהוצגה בפרסומת. <br><br>בנוגע לשניצלים – אני יותר ממסכים. <br>

ידידי היקר, <br>
זה לא סותר את העובדה שהיא עדיין מצליחה בתור משרד פרסום כמו שאמרתי לך בעבר. אני חושב שהיא אכן מזלזלת בקהל שלה, אבל העובדה היא שהם נשארים מהופנטים. כנראה שיש לה סיבה טובה (השקעה מועטה והחזר כספי גבוה) למרות שאני לא סובל את הסגנון של הפרסומות האחרונות שלה. <br>

לא נכון <br>
אם העלות הנמוכה הזאת לא היתה מחזירה את ההשקעה אף אחד לא היה מפרסם אצלה. כנראה שהיא כן מחזירה את ההשקעה ואולי אף יותר, מה שאומר שיש מספיק אנשים שמקשיבים לבלבולי השכל ולחזרות ההיפנוטיות שלה על משפטי הקונספט. <br>