היום שבו האינטרנט קנתה את הטלוויזיה

מהיום שבו האינטרנט הפך למפלצת מדיה שמציגה גם טקסטים וגם וידאו ואפילו מאפשרת אינטראקטיביות, החלו התחזיות הקודרות/שמחות לגבי הזמן שבו הטלוויזיה לא תהיה נחוצה יותר והמחשב יחליף אותה כאמצעי הבידור המרכזי של המשפחה. אנשים טענו שצרכני התקשורת יעדיפו להוריד רק את הסדרות האהובות עליהם ולצפות בהם בזמנם החופשי. אחרים טענו שנוכל לצפות בסידרה בחלון קטן וממש מתחתיו להחליף רשמים בצ`אט קטן עם שאר הצופים. היו עוד תחזיות חלקן מוזרות וחלקן הגיוניות אבל המשותף לכולם היה שהמחשב יהיה הכלי הבידורי הבא בסלון. ביום ראשון הוכיחו לנו שזה ייקח עוד זמן.

 

הטלוויזיה עדיין תופסת (וכנראה תתפוס גם בעתיד) את מרבית הזמן של צרכן הוידאו הממוצע. אחרת מדוע שגוגל, ענקית החיפוש והפרסום הידועה תזדקק לכתבה תדמיתית מאילנה דיין?

אילנה שהבטיחה לנו תחקיר איכותי על גוגל, תחקיר נוקב וקשה כמו שרק היא יודעת להכין, יצרה עבורנו סרט פרסום לחברת הענק. היא אמנם הזכירה בחצי פה כמה מן הבעיות האתיות בפעולותיה של גוגל כמו שמירת מידע על החיפושים שאנשים מבצעים, העובדה שיש ביכולתם לבצע יותר הצלבות מידע מכל אחד אחר בעולם ועוד שאלות רבות וטובות אחרות. אך שאלות אלו זכו להישאל, לא לזכות למענה ולהישכח לאחר רגע. כל שאר התחקיר היה מלא סופרלטיבים שאינם במקומם, שגיאות עובדתיות לא מעטות, והרבה הרבה ליקוקים לאותה חברה שכולם תוהים אם היא באמת מתכוונת לא לעשות רע (do no evil).

 

רגע אחרי סרטון הפרסום לגוגל הגיע חיים הכט עם סרטון פרסום לא פחות לקקני לחברת סיסקו. אותה חברה שמייצרת את כבלי התקשורת האופטיים שבהם עובר המידע שמרכיב את האינטרנט זכתה גם היא לטיפול 10000 בחסות הערוץ השני. חיים הכט הסביר מדוע איננו יכולים בלי החברה, השווה את מנכ”ל סיסקו, ג`ון צ`יימברס, לביל גייטס המוכר והלא כל כך אהוב ואף הגדיל ואמר שאותם מנכ”לים של חברות גדולות יפעלו היכן הפוליטיקאים שלנו כשלו.

 

מי שראה את שתי התוכניות משודרות באותו יום ראשון קודר בוודאי תהה האם אין באינטרנט מספיק אנשים שהיא צריכה לפרסם את עצמה בטלוויזיה?