בשעות שאף אחד לא רואה
אני נוהג לכתוב כאן בבלוג על התוכניות שמופיעות בפריים טיים ובשבוע הבא אני כנראה אכתוב על פספוסים ואח”כ על התוכנית של יצפאן (ואח”כ על בטיפול 2, הישרדות הישראלית ויש עוד תוכניות בקנה). אבל השבוע נקלעתי למצב קצת מוזר שבו לא היו תוכניות מעניינות בשעות האלה. רגע לפני החדשות היו שידורים חוזרים של תוכניות ישנות (ארץ נהדרת, חנה לסלאו וכאלה), אחרי החדשות ניתן לצפות בשעשועונים (שאת דעתי עליהם כבר טחנתי כאן) בעדי אשכנזי (שגם עליה כבר כתבתי לא מעט) ובסדרות תחקירים מאוסות.
נראה שקברניטי הערוצים החליטו שלא כדאי להשקיע בתקופת החגים. רוב האנשים נוסעים לחו”ל או לטיולים בארץ והטלוויזיה נותרת מיותמת.
לשמחתי החופש שנחת עלי מהעבודה פינה לי את כל יום חמישי ועזר לי לגלות שבשעות שאף אחד לא צופה משדר ערוץ 2 תוכניות אחרות. למען האמת הערוץ מקדם את המוזיקה הישראלית. אני לא מדבר על תוכניות בסגנון כוכב נולד שבהן זמרים צעירים שרים את שיריהם של אומנים אחרים. אני מדבר על תוכנית רדיו מצולמת שעוסקת רובה ככולה באומן אחד ומציגה את שלל שיריו בביצוע חי.
התוכנית “מוסיקה היום” משודרת בימי חמישי מתוך אולפן גל”ץ. במהלך התוכנית, שמוקדשת לאומן ספציפי (בד”כ אומן שעומד להוציא אלבום או לצאת לסבב הופעות), מרואיין האומן על חייו ועל מה שהביא אותו לעסוק במוזיקה, ובין שאלה לשאלה מבצע הזמר את שיריו שהקנו לו את ההכרה.
התוכנית נותנת לנו הצצה אמיתית לתוך עולם קסום של חיים ע”פ המוזיקה. ואני יודע שמאז הצפיה בתוכנית ביום חמישי האחרון, אני רואה את קורין אלאל באור אחר לחלוטין.
השאלה האמיתית היא מדוע קברניטי ערוץ 2 בחרו לשים את התוכנית הזאת דווקא בשעה שאין צופים מול הטלוויזיה? זו תוכנית שהייתי שמח לראות אותה בפריים-טיים.
