מאז ומתמיד שעשועונים היוו מוקד משיכה לחברות ההפקה. העלויות נמוכות משמעותית, ההפקה קלה יותר מבחינה טכנית ובגלל הטריוויה והפרסים, הקהל הופך לשבוי.
אני זוכר את השעשועונים הישנים כמו “פיצוחים”, “מקבילית המוחות” או “תן קו” שחילקו פרסים קטנים יחסית והיוו מוקד משיכה בעיקר בשל התוכן שלהם. מאוחר יותר, כאשר ערוץ 2 החדש יצא לדרכו נחשפנו לגלגל המזל, עשינו עסק, מי רוצה להיות מיליונר ועוד.
אני אברי גלעד אני זוכר עוד מתקופת העולם הערב. הייתי בין היחידים שלא ממש אהבו לצפות בתוכנית ועשו זאת בעיקר בשביל לדעת על מה כולם מדברים ביום שלמחרת. בתקופת עשינו עסק לעומת זאת הוא כיכב. הבן אדם היה סוחר מלידה וזה היה תענוג לצפות בו גורם למתמודדים לשנות את החלטותיהם עשרות פעמים.
כיום אברי גלעד מנחה את “אחד נגד מאה” ואני לא יכול שלא להבחין בכך שחלק מהחן שלו אבד. אולי זו ההתלהבות המעושה, אולי השחיקה לאחר שנים רבות במקצוע, אבל משהו פשוט לא עובר. אולי זה דווקא הפורמט שלא מאפשר לו לשחק עם הכללים או למתוח את המתמודדים יתר על המידה. בכל מקרה, השעשועון לא הצליח להדביק אותי למרקע ולא הרגשתי שאני מפסיד משהו כאשר הלכתי ל10 דק` למטבח להכין לעצמי נשנושים.
על הפורמט עצמו אין הרבה מה להגיד. מדובר בשעשועון טריוויה ככל שעשועון אחד רק עם יותר אנשים והרבה אורות. המתמודד מוצא את עצמו עומד מול אותם הלבטים – להמשיך או לפרוש, להשתמש בגלגל או לא ובאיזו תשובה לבחור. מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת, ולמען האמת זה כבר מתחיל לשעמם.
בקטנה
– בחו”ל יש שעשועון בשם מבוך הקריסטל, מזמן טענתי שאם ייבאו אותו לישראל המנחה צריך להיות אברי גלעד. שם הוא כן יממש את הפוטנציאל שלו.
– כוכב נולד מעתיקים מאמריקן איידול את הקטע עם החולצות, אבל הופכים את זה לכובעים. איזו הפתעה.
siv30 19 בMay 2007
דווקא צפיתי
בפרק אחד, הוא בסדר. הוא לא יכול למשוך ליותר מזה. למעט העובדה שהתפלאתי על הידע של חלק מהמשתתפים כשהשאלות לא באמת קשות.
ביקורט 19 בMay 2007
הוא ימשוך
בדיוק כמו שהכספת מושכת ובדיוק כמו שמי רוצה להיות מליונר מושכת. אין כמעט הבדל בין הפורמטים. זו הטלוויזיה להמונים, תן להם לפתור משהו, סיכוי להרוויח מזה וקצת זוהר ונצנצים וקנית את עולמם.