על הורדת סדרות ומדורת השבט
ארז זוננשיין כתב על צפיה בטלוויזיה דרך האינטרנט. הוא כתב על כך שכיום, במקום לחכות שהסדרות ישודרו בטלוויזיה, הוא פשוט מוריד את התוכניות למחשב שלו וצופה בהן מתי שהוא רוצה. הוא מדבר על היום שבו הטלוויזיה כבר לא תהיה רלוונטית כאשר ספקי התוכן הטלוויזיוני יבינו שהרייטינג האמיתי שלהם נמצא באינטרנט ולא בטלוויזיה.
אודה ולא אבוש, גם אני הורדתי סדרה או שתיים מהאינטרנט וצפיתי בהם בזמני הפנוי. עם זאת אני חרד מהיום בו התכנים הטלוויזיוניים יסופקו באינטרנט בלבד לפי דרישת המשתמש.
אפשר לומר על הטלוויזיה הרבה דברים רעים – היא הופכת את הנוער לרדוד, היא ממכרת כמו סמים והיא שטחית. אבל דבר אחד עומד לזכותה של קופסת הבידור הזאת, היא נותנת למשפחה פעולה פשוטה לעשות ביחד. הטלוויזיה הפכה למדורת השבט החדשה מולה מתכנסת כל המשפחה לצפות בתוכניות הערב המשעשעות. כולם צופים בתכנים הבידוריים ביחד בגלל שהם משודרים בזמנים קבועים וידועים מראש.
מה יקרה כעת כאשר ניתן לצפות בתכנים לפי דרישה? האם המעוז האחרון של האיחוד המשפחתי יגוז (יש מילה כזאת) ויעלם?
כאשר כל אחד יוכל להוריד את התכנים מתי שהוא ירצה, ולא יהיה קיים לוח שידורים ארצי אחד ויחיד, אנשים שוב יתכנסו בתוך עצמם. כל אחד יראה רק את הסדרות שהוא אוהב, ויתמקד בנישה הפרטית שלו. מוקד השיחה העיקרי של האנשים בארץ יתמוסס ונמצא את עצמנו מדברים רק על מזג האוויר ועל כדורגל.
אולי אני קצת מיושן. אני אוהב עיתונות מודפסת כי היא מגיעה אלי בשעה קבועה מדי יום. אני אוהב את הטלוויזיה כי יש לי לוח שידורים קבוע ואני יכול לארגן את היום שלי לפיו (תמיד יש חורים כשאין מה לראות ואז עושים דברים אחרים). אם כל אני אוריד מהאינטרנט רק את הדברים שאני אוהב, אני חושש שבסופו של דבר אמצא את עצמי מכלה ימים שלמים בצפיה במאות סדרות ללא הפסקה. אפילו פרסומות אין שם.
מצד שני, סביר להניח שהמחשב יהפוך לטלוויזיה החדשה, ימוקם בסלון ועדיין יהווה מוקד משפחתי. בדיוק כפי שכיום אנחנו מתארגנים לצפות בDVD ביחד, כך נתארגן למרתון של smallville או כל סדרה אהובה אחרת. מדורת השבט תישמר ואולי אף תתחזק, וכולנו נחיה באושר ובעושר…
אז למה אני עדיין חושש?
