הישראלים על המפה
ישראלים הלוך ושוב
אני תוהה אם הייתם נהנים לקרוא בכל שבוע את אותה הביקורת על אותה התוכנית עם שינויים קלים בלבד. אני תוהה אם קריאת ביקורת זהה על תוכנית ספציפית בכל שבוע היתה גורמת לכם הנאה. מסקרן אותי לדעת אם הייתם חשים את אותה הנאה גם אם הייתם נאלצים לקרוא את אותה הביקורת שוב ושוב שבוע אחר שבוע עם שינויים מזעריים…
נראה שיש לרבים מאיתנו נטייה לצפות בתוכניות שחוזרות על עצמן. זה התחיל עוד בתקופת הקומדי סטור כשחבורות ילדים התגודדו מול הטלוויזיה בציפיה לראות אילו בדיחות קרש יהרוס הפעם יש לי יש לי, אילו דברים מוזרים יקרו הפעם במבזק של ז`ק ונגד איזו תופעה לפלפית יצא הפעם ז`וז`ו חלסטרה.
זה המשיך בתקופת ארץ נהדרת, כאשר כולם, גדולים כקטנים, התיישבו מול מדורת השבט האלקטרונית על מנת לגלות מי הפעם יבוא בלובה, ללמוד את המילים החדשות של הרומנים והתרנגולת שלהם ולהסתכל על פילוס והחברה דופקים את המערכת.
השיא (לפחות כרגע) הגיע בדמות הסדרה “הישראלים”.
בעוד בסדרות האחרות המערכונים שחוזרים על עצמם היוו חלק מהתוכנית ובשאר הזמן הוצגו מערכונים חד פעמיים, ב”הישראלים” כל המערכונים חוזרים על עצמם מדי שבוע. בכל שבוע אנחנו מגלים שריווי אוהבת שאוורמה, שלמוכר הפלאפל יש רק ענבים ושמאמן הכדורגל הולך ללא מכנסיים בתום האימון.
למרות כל האמור לעיל, הישראלים מאמירה בטבלאות הרייטינג וחבורת מה קשור (מישהו יודע מה קשור השם שהם בחרו לעצמם?) הופכת לפופולארית מאי פעם. ייתכן שכל מה שעם ישראל רוצה זה דמויות קבועות ועלילה קבועה? למען ההנאה האישית שלי, אני מקווה שלא.
משחקי מילים
אחד הדברים שהפנמתי מלימודי הקופירייטינג אצל תרצה גרנות הוא שמשחקי מילים הם מפלטם של חסרי המעוף. פרסומות טובות פונות לרגש של הצופה ולא מנסות לשעשע אותו במשחקי מילים, בטח שלא משחקי מילים מאולצים כמו אלו שנתקלתי בהם לאחרונה.
בפרסומת אחת דאגו הקופירייטרים ליידע אותנו שהמילה “אנחה” נשמעת כמו המילה “הנחה” ולכן כאשר אתרים בחו”ל נאנחים זה בגלל שהחברה הסלולארית מציעה הנחה ביעדים הנ”ל.
בפרסומת השניה הלכו רחוק יותר וגילו שהמילה “קש” (חציר, תבן) נכתבת כמו המילה “קש” (מזומן) ולכן אפשר לעוות את הביטוי הידוע “הקש ששבר את גב הגמל”.
איך משרדי הפרסום מרשים לעצמם להוציא פרסומות כאלו לטלוויזיה?
בקטנה
תוכניות הריקודים, שכל כך נהניתי מהן בעונה הקודמת, אכזבו אותי בעונה הנוכחית. בעונה הראשונה של נולד לרקוד זכה הפייבוריט שלי, אור כחלון. בעונה השניה של נולד לרקוד עפה הפייבוריטית שלי, גיתית. בעונה השניה של רוקדים עם כוכבים זכה הפייבוריט שלי, גיא אריאלי. בעונה השלישית של רוקדים עם כוכבים עף הפייבוריט שלי, מיכאל הנגבי. אין ספק, זו לא עונה טובה לריקודים.
בסטלה מהחיים 24 בMarch 2007
=]
siv30 24 בMarch 2007
אני ממתינה ליום שהתקף העיוועווים
יחלוף ויפוס מהעולם ואף אחד לא ישכנע אותי שלרקוד (עם כוכבים או בלעדיהם) זה הטרנד הבא.<br><br>|בחילה קשה|
התמ-ים 24 בMarch 2007
הישראלים
לא יצא לי לראות יותר מידי תוכניות, <br>נכון שהמערכונים חוזרים על עצמם. נראה לי שזה הקונספט. כמו פינה בתוכנית. אולי אפילו כמו טלנובלה מהחיים, שגם אם אתה מפסיד 20 פרקים, וחוזר לראות את אותה תוכנית, אתה מרגיש כמו בבית.<br>מנהלי קבוצת הילדים די דוחים. אבל מי יודע מה באמת קורה בקבוצות הילדים?<br>השיאים בחוסר אנושיות במפעלי "קפוץ לי", שוברים שיאים, אבל … לא רחוקים מהמציאות.<br>דווקא את האנושיות של השווארמה של ריבי מצחיקה אותי. מ "אם אני לא אדע מה היא אוהבת, אז מי ידע?" ועד השווארמה (בלי הטחינה), בכל מצב שכל אחד נתקע בהם. אצל ריבי זה שווארמה, אצל אחרים זה משהו אחר, שתמיד חוזרים אליו כשמסתבכים עם משהו מקורי …<br><br>אני מקווה שכשיגמרו להם הרעיונות המוצלחים לאחת הפינות, הם יחליפו אותה בפינה אחרת.<br>
ביקורט 24 בMarch 2007
[=
ביקורט 24 בMarch 2007
אני דווקא מחבב את ה”כוכבות אינסטנט”
זה נותן אפשרות לכשרונות להתגלות במהירות במקום שזה ייקח כמה שנים.<br>לרקוד זה כיף… בחדר… כשאף אחד לא רואה.
ביקורט 24 בMarch 2007
אני מניח
שלעונה הבאה הם יכינו דמויות חדשות… בהנחה ותוכנית הערב שהם עומדים להנחות לא תיקח מהם יותר מדי זמן.
בסטלה מהחיים 24 בMarch 2007
XD
siv30 24 בMarch 2007
כן, אני מוכנה לשיר
למי שאני מאוד שונאת.