הלפיד המתמיד

למקרה שלא ידעתם, יאיר לפיד חזר. כן, כן, מעתה שוב יש לכולנו איך להעביר את הערב בהנאה. להנות מהבדיחות של שלום אסייג (אה, הוא עזב… מי זה החדש הזה?), להנות מהמוזיקה של תמיר והלהקה (מה זה? זה תמיר? מה הוא נינט שהוא מרשה לעצמו לרזות ככה?) ולהתמוגג מהשטויות של רותם וענת… אה, הן נשארו בדיוק אותו דבר.
 
אז יאיר לפיד, המראיין החביב, חזר אלינו ולא שינה שום דבר מבחינת הקונספט של התוכנית. בדיוק כמו במקרה של המהפך, יש בחוסר השינוי משהו מנחם ומרגיע, וכשמדובר ביאיר לפיד אפשר לומר שאפילו מרגיע מאוד. יאיר ממשיך להקפיד על שאלות הנוגעות לאדם שמולו, לרגשותיו ולתחושותיו יותר מאשר למעשים שביצע ובכך הוא מצליח ליצור תחושה של ראיון זורם מבלי להגיע לרגעים של חוסר תשובה או חוסר רצון לענות (כמעט).
 
אולי בגלל שזו תוכנית ראשונה לעונה, אולי בגלל סיבה נסתרת אחרת, יאיר נראה מעט כעוס יותר מכרגיל. זה התגלה ביתר שאת כאשר דיבר עם נינט על הפלישה של אנשים למרחב הפרטי של הסלבריטיז. אני מניח שעד התוכנית הבאה יאיר יחזור לעצמו ויהיה רגוע יותר, אך אני חייב לומר שהיה נחמד לראות לרגע שהוא יכול להפגין רגשות ולא רק אמפתיה.
 
אני לא יכול לסיים את הביקורת מבלי להתייחס ליונתן ברק, הסטנדאפיסט הפוליטי החדש. אין ספק שהוא היה מצחיק, וייתכן שהוא באמת האיש המתאים ביותר מתוך המבחר הקיים, אבל לאורך כל הקטע שלו לא יכולתי שלא להשוות אותו לשלום אסייג, וכאן לצערי הוא נופל. הוא היה לחוץ מדי ונראה היה כאילו הוא מנסה יותר מדי. אולי זה בגלל שזו היתה תוכנית ראשונה, ואולי זה בגלל הבעיות הטכניות עם התמונה הראשונה והעובדה שהטעו אותו בנוגע לזמן סיום הקטע, אבל משהו לא זרם. אני מקווה שבתוכניות הבאות הוא ישתחרר ויוכיח שהוא מסוגל ליותר מזה.
 
בסופו של דבר, התוכנית נשארה אותו דבר וכפי שכבר ציינתי, אני לא חושב שזה דבר רע. היא מקבלת 8.5 בסולם הביקור”ט.

והפעם פרסומות טובות
לאחרונה יצא לי לראות שתי פרסומות לא רעות בכלל.
 לאחרונה אנחנו נתקלים במגוון של פרסומות רכב שמנסות להיות קריאייטיביות. היתה פרסומת של הרכב שבוקע מתוך ביצה ענקית. היתה פרסומת של רכב שנכנס למוסך רק פעם ביומיים. אבל הטובה ביותר מביניהם היא הפרסומת לפיג`ו שבה רואים ילדה קטנה צובעת ציור בדיוק מושלם ואז מגלים שהיא עושה את זה תוך כדי נסיעה.
הפרסומת מפתיעה, מעבירה את הקונספט בצורה מושלמת, וממש עושה לי חשק לתת לה 9 בסולם הביקור”ט.
 
 בפרסומת מבריקה מקדונלדס הצליחו להפתיע אותי. לאורך כל הפרסומת האמנתי שהקונספט שלהם יהיה שבגיהנום כיף כי אוכלים שם מקדונלדס, אך בטוויסט של הרגע האחרון הם שינו את הפרסומת מהקצה אל הקצה וגיליתי שהקונספט הוא שבגיהנום רע דווקא בגלל שאינך יכול לאכול מקדונלדס.
לפרסומת שמצליחה להפתיע אותי למרות שאני יודע מה המוצר אני יכול לתת רק 10 בסולם הביקור”ט.

logo

Related posts

המופע של רדינק’ה ודבירבוש

המופע של רדינק'ה ודבירבוש

המופע של רד ודביר הוא לא הלייט נייט הטוב ביותר שראיתי אבל הוא טוב. הראיונות שם קצרים מדי ויותר מדי מוכווני קידום עצמי של המרואיינים. אבל מה שבאמת גורם לי לשוב ולראות את התוכנית פעם אחר פעם הם המערכונים בהתחלה והשירים בסוף.

אמבוש – אורב לחיך

אמבוש - אורב לחיך

אני אוהב תוכניות שנותנות לי הרגשה שהשקיעו מחשבה וזמן בלייצר אותן. שישבו וחשבו וצילמו וערכו ועשו הרבה בשביל שהתוצר יהיה משהו ששווה לי לראות. שטרחו והכינו מתיחה מורכבת החל מסיפור הרקע, דרך המתיחה עצמה וכלה בעריכה איכותית ואת כל אלו יש באמבוש.

האירוח התזזיתי של אברי

הדבר השנוא עלי ביותר בתוכניות אירוח הוא כאשר דוחסים יותר מדי אייטמים לתוכנית אחת. בתוכנית האירוח של אברי גלעד אתמול, ירדנה ארזי הופיעה בתור זמרת אורחת ולאחר מכן התיישבה להתראיין ולענות לשאלות שהוקלטו מראש ע"י אנשים שונים. לא היתה שאלה אחת שירדנה הצליחה להשיב עליה תשובה מלאה. בכל פעם נראה היה שיש...

2 Comments

  1. עכבר כחול מדבר 2 בNovember 2006
    הגב

    דווקא הפרסומת של מקדונלדס
    הייתה צפוייה, כי במשך כל הפרסומות משמיעים ברקע:<br>you never gonna touch it, have it, it doesnt ment for you<br>

  2. ביקורט 2 בNovember 2006
    הגב

    מבחינתי היא היתה צפויה בדיעבד
    הבחנתי בשיר רק כשראיתי אותה פעם שניה או שלישית.

Leave a comment