you sucks!
אני מרחם על הקופירייטר שקיבל לידיו לעשות פרסומת ל-you. אני יכול רק לתאר לעצמי את ההוראות שקיבל מהלקוח – “הנה רשימה בת שני עמודים של פרטים על כרטיס האשראי שלנו ואנחנו רוצים שהכל יופיע בפרסומת הזאת. אה כן, שתהיה קצרה”.
הפתרון של להציג מישהי המדברת אל מישהו הניצב מחוץ למסך ומונה בזו אחר זו רשימה של הטבות תוך שהיא מתנהגת כלא מאמינה, הוא פתרון בנאלי וראינו כבר מליון כמותו. אבל זה גם הפתרון הטוב ביותר לשם הצגת מידע רב כל כך בזמן קצר כל כך.
הביקורת הפעם היא פחות כלפי הקופירייטרים ו/או משרד הפרסום ויותר כלפי הלקוחות שלהם. לפעמים כדאי להציג פחות יתרונות בדרך טיפה יותר קריאטיבית מאשר לדחוס למוחו של הצרכן יותר מדי מידע ובצורה משעממת כל כך. מה שנקרא – הצגת מרובה, לא הרווחת.
הפרסומת הזאת מקבלת 2 בסולם הביקור”ט בתוספת של הרבה סימפתיה לקופי שנאלץ לכתוב אותה.
קרן של תקווה 31 בJuly 2006
דווקא לדעתי
הפירסומת הזאת , במקום לעשות עוד אחד מהתרגילים השיווקיים הרגילים <br>פשוט הציעה את הכרטיס כמו שהוא , למי שמעוניין , בלי יותר מידי מוזיקות <br>בלונים וזיקוקים…. כרטיס פשוט שהוא פשוט YOU , מפרט מה יוצא לך מזה ,<br>ובעצם אולי בגלל התרגיל השיווקי שלהם יותר אנשים ילכו על זה כי זה לא נראה <br>יותר מידי מסובך , יותר מידי דברים לברר עם הבנק – כי הכל כבר מול העיניים שלך<br>בפירסומת
swirrrly 31 בJuly 2006
אתה מבקר רק תוכניות ישראליות?
למה?
ביקורט 31 בJuly 2006
אולי,
אבל אני מאמין שכאשר נותנים יותר מדי מידע בבת אחת, חצי ממנו אם לא כולו הולך לאיבוד.<br>אם כבר הם רוצים לשפוך מידע, למה לא פשוט לבוא ולהגיד אותו. מה שקיבלנו כאן זה מודעת הארדסייל שמתחזה למודעה קריאטיבית וזה קצת חורה לי.
ביקורט 31 בJuly 2006
כי רוב התוכניות באנגלית שאני רואה
הן סדרות. אז אם אני אכתוב עליהן ביקורת (כמו שעשיתי עכשיו עם מכושפות) זה יהיה רק בפרקי סיום או פרקים מיוחדים. <br>הבלוג הזה במקור יועד לביקורת של הטלוויזיה הישראלית (תוכניות ופרסומות).
ביקורט 31 בJuly 2006
שמתחזה לפרסומת קריאטיבית*
קרן של תקווה 31 בJuly 2006
אולי זה פשוט עוד ג. יפית