הפרסומת של סוגת נגעה בי. היא נגעה בי רגשית, אני תמיד אוהב דברים שלא משתנים ונותנים לי הרגשה של נוסטלגיה נעימה, אבל חשוב יותר, היא נגעה בי מנטלית.
במהלך כל הפרסומת אנחנו נמשכים להסתכל אל הפרחים האדומים. הם בתנועה, הם חלק עיקרי מהפרסומת והם כל הזמן שם, לא עוזבים לרגע את הפריים. אנחנו מגיעים לסופה של הפרסומת כאשר אנחנו סמוכים ובטוחים שלפרחים יהיה חלק עיקרי וחשוב בפתרון. ואכן יש להם תפקיד חשוב – מסיח.
הפרסומת הזאת דורשת מאיתנו להמתין לשידור נוסף שלה על מנת שנוכל לראות אם הקריין דיבר אמת. אם אכן הדבר שבאמת לא השתנה הוא האורז. ואנחנו נדהמים לגלות שכן, האורז הוא באמת הדבר היחיד שלא השתנה. הפרחים אמנם לא עזבו את הפריים אבל הם שינו מיקום, נעו וזזו ולא באמת נשארו אותו דבר. האורז לעומת זאת לא זז מילימטר ונשאר זהה בכל רגע ורגע.
אז ראיתי אותה פעם ראשונה, הופתעתי מהקריינות והמתנתי לשידור הנוסף רק כדי להתפעל מהיכולת של הבמאי או הקופירייטר לשחק בי ככה. וזה גרם לי לזכור את המוצר. זה גם היה גורם לי לנסות אותו, אבל אני משתמש בו כבר שנים, אז לא היה להם לאן לשאוף. על פרסומת כזאת הם מקבלים 10 בסולם הביקור”ט.
ע ל ו מ ה 20 בJuly 2006
ועכשיו אני סקרנית לראות גם!
(אין לי מושג על מה אתה מדבר)<br><br>לעומת זאת עניתי היום על סקר שמפואים בטלפון. כששאלו אותי אילו שמפואים אני זוכרת, זכרתי רק את פנטן (בו אני משתמשת, כי הפרסומת שכנעה אותי עד כדי שבחיים לא אעיז לשנות…) ואת הוואי (אין לי מושג למה). הסוקר שאל אותי לגבי איזה 10 פרסומות, אם ראיתי אותן ושל מה הן, ואת רובן ידעתי (והן היו של הד-אנד-שולדרס, של הרבל-אסנס, וכו`) – היכרתי אותן, ובכל זאת לא זכרתי אותן כשהתבקשתי לשלוף שם של שמפו.
עכבר כחול מדבר 20 בJuly 2006
סיקרנת אותי עכשיו.
אני אחפש את הפרסומת הזאת עכשיו.
ביקורט 20 בJuly 2006
אוי… זה אומר שעשיתי ספויילר P-:
שווה לראות את הפרסומת הזאת. <br><br>אני משתמש בהד-אנד-שולדרס (קשקשים, מה לעשות). אני חושב שכל אדם זוכר בממוצע שמות של שני מוצרים בערך מכל קטגוריה (למשל, מעוף עולה לי בראש רק עוף טוב ומאמא עוף, למרות שאני בטוח שיש עוד).
ביקורט 20 בJuly 2006
עכשיו אתה סיקרנת אותי….
מצאת אותה?
עכבר כחול מדבר 20 בJuly 2006
עוד לא הספקתי לראות טלויזיה…
אני אנסה לראות מחר..