אתם בוודאי מכירים את פזית, ילדה קטנה שנהגה להתבוסס עם אחיה פזיז בביצת הפספוסים הישראלית (בדיבובה של שירה גרא). אותה ילדה שהקול שלה היה מצליח להעיר גם דובים משנת החורף שלהם. אותה ילדה שבסופה של כל פינה עשרות גוזלים צרחו איתה “להתראות”. אם אתם לא מכירים, בוודאי גם לא תכירו כי השבוע גילינו שאת המקום שלה תפס ..
מדי פעם, בשבתות וחגים ערוץ 23 נכנס ללופ. מה שגורם לי לתהות מדוע דווקא בשבתות וחגים? הרי בשבתות וחגים האנשים נמצאים בבית ויכולים לצפות בטלוויזיה במשך כל היום. דווקא בימי עבודה יש סיכוי טוב שהם יפספסו חלק גדול מהתכנים המשודרים ולכן דווקא אז יהיה נחמד אם הם ייכנסו ללופ. אחת לכמה זמן, ערוץ 23 נכנס ללופ ..
היא באמת אלופה!מה שסימן את חזרתה של האלופה ללוח הצפיות שלי היה כשסיגי מתה. מאז שאני זוכר את עצמי צופה בסדרה הזאת, סיגי היתה הדמות האהובה עלי. צחקנית, חמודה ולא לוקחת את החיים יותר מדי ברצינות. היא התחילה כדמות סינדרלה חביבה, שהפכה לדמות אסרטיבית ואוהבת. ודווקא כשהכל נראה טוב, המכה הגיעה. מה שסימן את חזרתה ..
הבה נסתכל על התוכניות שערוץ 2 שיבץ לו בסוף השבוע. אני לא מדבר על כוכב נולד (שבשמיים ובארץ) אלא דווקא על התוכניות שאחריה. גם חדשות מפתיעות וגם כישרון או כישלון סובלות ממה שנקרא “תסמונת מועדון לילה”. הכוונה היא לתוכניות שרמת ההשקעה בהן היא אפס מבחינת מה שמעבר לטאלנטים. התוכניות עצמן מסתמכות על קטעי וידאו והערות ..
ישראלים הלוך ושובאני תוהה אם הייתם נהנים לקרוא בכל שבוע את אותה הביקורת על אותה התוכנית עם שינויים קלים בלבד. אני תוהה אם קריאת ביקורת זהה על תוכנית ספציפית בכל שבוע היתה גורמת לכם הנאה. מסקרן אותי לדעת אם הייתם חשים את אותה הנאה גם אם הייתם נאלצים לקרוא את אותה הביקורת שוב ושוב שבוע ..
כמה פעמים צחקתם מהשנינויות של אנשי מועדון לילה? כמה פעמים נדהמתם ממהירות המחשבה של ליאור שליין? כמה פעמים תהיתם איך זה שכל האורחים, בשאלון המורחב של יאיר לפיד, מצליחים למצוא תשובות שנונות במחשבה של רגע? אז זהו, שהם לא עושים את זה בהתראה של רגע. כולם כולל כולם מקבלים את השאלות מראש ונותנים להם זמן להכין ..
אחרי שפגשתי את עדי אשכנזי לפני יומיים בעת שרכבה על אופניים, שתי דק` אחרי שחבר שלי סיפר לי שהוא חלם עליה בלילה, החלטתי שאני חייב לכתוב עליה שוב. אחרי הכל, לא כל יום פוגשים סלב באמצע טיול בנווה צדק. על התוכנית של עדי אשכנזי כתבתי כבר בעבר, בתחילת העונה הראשונה. כמו אז, גם הפעם לא שכחה ..
ליגאל שילון יש נוסחה שעובדת בכל פעם מחדש. קחו סלבריטי, שימו אותו במקום מוכר (אבל לא מוכר מדי), לאט לאט שנו את הדברים המוכרים לו כך שבערך באמצע המתיחה הוא ירגיש כאילו העולם התהפך בשעה האחרונה.לאחר שכל החלקים של המתיחה הוצגו בפני הנמתח, השאירו אותו לבד (עם מותח נוסף שמתנהג כאילו הוא יודע פחות מהנמתח עצמו). בשלב הבא ..
מה מזכיר לכם הקול הבא?חיים שכאלה הייתה תוכנית בה נלקח אומן או אדם ידוע ותוך כדי שיחה של אחד על אחד עם המראיין, הוזכרו לאומר אנשים וחפצים מעברו. בזמנה התוכנית נחשבה לאחת התוכניות האיכותיות ביותר, אך מאחר והיום איכות שווה בסביבות ה 1% רייטינג, היו צריכים להציג אותה באור אחר. מה יותר מושך מלראות אומן אהוב ..
כאשר אני צופה בתוכנית שאינה לקט, אני מצפה לראות חומרים חדשים. אם מדובר בתוכנית דרמה, אני מצפה שירגשו אותי. אם מדובר בתוכנית אקשן, אני מצפה שהמסך לא יפסיק לזוז. אם מדובר בקומדיה, אני מצפה לקבל לכל הפחות חיוך. התוכנית קצרים מעולם לא היתה מקורית במיוחד. זה נכון שפה ושם היו כמה הברקות מקומיות, אך רוב המערכונים ..
ככה כן מתנהגים תוכניות לקט של סדרות קומיות בד”כ משעממות אותי עד מוות. אני מסתכל על הבדיחות שבפעם הראשונה הצחיקו אותי והמחשבה היחידה שעוברת לי בראש היא “נו, כבר ראינו את זה”. זו הסיבה שאני בד”כ לא צופה בתוכניות אלו וזו הסיבה שנדהמתי כאשר צפיתי בלקט של גורי אלפי ועדיין נקרעתי מצחוק. אולי מכיוון שהתוכנית של גורי מתיימרת ..
אתחיל בהצהרה: התוכנית של עדי אשכנזי היא אחת התוכניות המשובחות יותר שנראו על מסך הטלוויזיה הישראלי. מה לא היה לנו שם?צחוקים. על אף ההתלהבות המוגזמת של עדי מעצמה, את הסחורה היא יודעת לספק. חלק מהבדיחות שלה היו בינוניות ומטה, אבל חלקן הצחיקו גם את השכנה הפרסית שלי שחיוך אצלה זה כמו כסף. רצינות. התוכנית עסקה בנושא חשוב ..