האורוויל

האורוויל

אחרי תקופה לא קצרה של יובש בסדרות מדע בדיוני (אני לא מתייחס לסדרות הקומיקס למיניהן כמד"ב) בכלל וסדרות סטאר-טרק בפרט, נחתו עלינו שתיים במכה. האחת סדרת סטאר-טרק אמיתית (star-trek: discovery) שמתרחשת באותו עולם מוכר והשניה (the orville) לא קשורה למותג סטאר-טרק, נמצאת ביקום שונה לחלוטין ועדיין כשצופים בה אי אפשר להתעלם מהוייב הטרקי שמרגישים.

** הפוסט עשוי לכלול ספוילרים ל4 הפרקים הראשונים **

האורוויל, כמיטב המסורת הטרקית, עוקבת אחר צוות של ספינת חלל גם במהלך המשימות שהם מקבלים, גם במהלך חיי היומיום שלהם וגם במהלך הקרבות שלהם עם ה"קריל" (כי איך אפשר סדרת מד"ב בלי קרבות חלל?) שנכון לרגע זה, 4 פרקים לתוך הסדרה, אנחנו לא יודעים עליהם יותר מדי.

למרות שהאורוויל בבירור לקחה לא מעט אלמנטים מסטאר-טרק יש שוני משמעותי – הקלילות. הסדרה נועדה ככל הנראה להיות טייק-אוף קליל יותר ומשעשע יותר על הקונספט של חקר החלל וההתקלות במצבים שאותם כבר חקרנו עמוק בסטאר-טרק. הקפטן הוא לא כליל השלמות ולא בהכרח יודע בדיוק מה לעשות בכל סיטואציה, הקצינה הראשונה שלו היא אשתו לשעבר שבגדה בו עם חייזר כחול, הקצין השני הוא מגזע של גברים בלבד שלא מבינים הומור (וגם משתינים פעם בכמה שנים ומתרבים ע"י הטלת ביצים), קצינת הבטחון היא צעירה מאוד וחסרת נסיון אבל חזקה בטירוף, קצין המדע הוא מגזע של רובוטים מתקדמים ובטוח שהוא כליל השלמות ביחס לשאר, הטייס הוא החבר המאוד בעייתי של הקפטן והרופאה… בינתיים היא נורמלית.

אם הייתי צופה בטריילרים בלבד או רק קורא את הפסקה הקודמת, הייתי בטוח שהסדרה תהיה קומדיה בחלל בסגנון red dwarf (ואכן הייתי בטוח בזה עד שהתחילה), אבל למרות שהיא מציגה הרבה יותר הומור ולמרות שהיחסים וההתנהלות העל הספינה הם לא אידאליים, יש בסדרה הזאת הרבה יותר. אחד הדברים שאהבתי, ואני חושב שהוא זה שמבדיל את הסדרה מסטאר-טרק בצורה הטובה ביותר, הוא שבני האדם אינם כליל השלמות. כדור הארץ הוא, ככל הנראה, לא גן עדן עלי אדמות והמוסר שעל פיו הקפטן והקצינה הראשונה מתנהלים הוא לא חף מטעויות והם לא אחת מכלילים את אמות המוסר שלהם על גזעים אחרים שלא בהכרח אוחזים באותה אתיקה (הפרק השלישי עסק בזה במפורש וגם בפרק הרביעי הייתה התייחסות לזה).

גם ההתנהלות על הגשר עוקבת אחרי אותו קו ואינה התנהלות צבאית מדוייקת חסרת רגש שבה נאמרים רק דברים שקשורים למשמרת ותו לא. לשיחות שמתקיימות שם יש במקרים רבים גם גוונים אישיים. למשל, בין שני הנווטים היו לא מעט שיחות על היחסים בין הקפטן לקצינה הראשונה ואיך בכלל אפשר לעבוד עם האקסית שבגדה בך.

אם לסכם, לסדרה הזאת יש לא מעט פוטנציאל ובינתיים מתוך 4 פרקים ממש אהבתי 3 שזה יחס לא רע בכלל.

פוסטים קשורים

הזמן של הדוקטור

הזמן של הדוקטור

קל לשכוח ש"דוקטור הו" היא במקור תוכנית לילדים אבל אז מגיע פרק כמו "הזמן של הדוקטור" ומזכיר לנו. זה לא שהיה פרק רע, והוא דווקא היווה פרידה ראויה ממאט סמית', אבל דווקא מבחינת העלילה הוא היה מלא בכל כך הרבה בעיות וחוסר הגיון שצריך להיות ילד בשביל להתעלם מהם.

מרלין

מרלין

השבוע שודר הפרק האחרון של "מרלין" סדרה שהציגה את הקוסם הידוע מהאגדות של המלך ארתור, כאדם צעיר שרק לומד להשתמש בכוחותיו ושנאלץ להסתיר אותם עקב חוקיו של המלך אות'ר (אביו של ארתור). "מרלין" לא היתה כוס התה של רבים מבין חברי חובבי סדרות הפנטזיה. הם טענו שהיא ילדותית מדי, שקו העלילה המרכזי שלה הוא...

על דוקטור הו ומסע בזמן

על דוקטור הו ומסע בזמן

במהלך העונות של דוקטור נעשה שימוש בגישות שונות של מסע בזמן. זו אחת הסדרות הכי לא אחידות מבחינת הגישה לנושא, והם התחמקו מזה לא אחד ע"י הטענה של הדוקטור שהזמן הוא לא קו אלא סוג של "Wibbly Wobbly Timey Wimey", אבל עדיין, שתי הגישות שוות התייחסות במיוחד לאור שני הפרקים האחרונים ששודרו.

הגיבו