דרך השלט

לאחרונה אני לא מוצא בעצמי את הכוח לכתוב ביקורות על התוכניות השונות באופן שבו עשיתי זאת עד עכשיו. יש בי תחושה שאני חוזר על עצמי ושאין לי כבר על מה לכתוב. ואולי אלו התוכניות שחוזרות על עצמן, עוד שעשועון, עוד ריאליטי, עוד דוקו, וחידושים אין.

זה לא שאין מה לראות בטלוויזיה וזה לא שאין לי מה לכתוב על מה שאני רואה. המחשבות מתרוצצות ללא הפסקה אבל הן שונות, פחות ביקורתיות ויותר הגותיות, פחות כלליות ויותר ספציפיות. הן לא כל כך תואמות את הקו של הבלוג כפי שכתבתי אותו עד עתה, ולכן נמנעתי מלכתוב אותן.

 

החלטתי שהגיע הזמן שהבלוג ישנה את פניו ושינוי שם הבלוג מסמל את הכיוון החדש שלו. בעיקר מחשבות על הצפייה בטלוויזיה ומחשבות שעולו בעקבות הצפיה בטלוויזיה. זה אל אומר שלא תהיינה ביקורות, אני לא מוותר על זה (וכבר יש לי אחת חדשה בקנה) אבל גם הן תעסוקנה יותר במה שקורה בפרקים ספציפיים ולא בהכרח בתוכניות בכללותן. המטרה היא לעסוק יותר בתוכן עצמו ובפחות בקונספט הכללי ואני מקווה שאוכל להתמיד בכך.

 

“דרך השלט” היא הצורה בה אני חי את עולם הטלוויזיה, ואני מקווה שאני אצליח להעביר את זה גם אליכם.