קצרצרים

אחרי פגרה לא מתוכננת אני שמח לחזור לכתוב ביקורת טלוויזיה (מלבד המעקב השבועי אחרי כוכב נולד). אז רק כדי להשלים את החסר, הנה מספר קצרצרים על מה שהלך פה בזמן האחרון.

 

אני בד”כ אוהב תוכניות ריאליטי, יש משהו מעניין בלצפות באנשים מנסים להתמודד עם מצב של צילום תמידי, אבל אני לא אוהב תוכניות ריאליטי שמשקרות לי בפנים ולכן הטלפון נכנסה אצלי לרשימה השחורה. המתחרים ב”הטלפון” מצולמים ללא הפסקה ושומעים אותם ללא שום בעיה, כל זאת כאשר, כביכול, הם הופתעו ונשלחו למשימה מבלי ששמו עליהם ציוד הקלטה ומיקרופונים.  לא אמין – לא ריאלי – לא ריאליטי!

 

לא הרבה השתנה בעונה החדשה של אחד נגד מאה. העזרה החדשה “הכה את המנחה” מוצלחת ביותר. לראות את אברי גלעד נלחץ עד מוות מכך שהוא עלול להרוס למישהו את הסיכוי לזכות בהרבה כסף שווה כל רגע. אבל זה השינוי היחיד בתוכנית שווה לדבר עליו.

 

דווקא מחוץ לתוכנית, במחלקת הפרומואים, מישהו כנראה התחרפן. שבוע אחד מבטיחים לנו שאברי מתמוטט, שבוע לאחר מכן מבטיחים קרב ענקים בינו לבין המתמודדת, שבוע קודם הובטח לנו שירה. כל אחת מההבטחות האלה היתה הגזמה, אני תוהה אם הם שכרו שם את מי שהיה אחראי על הפרומואים של הישרדות.

 

אין ספק שבעונה הזאת כוכב נולד הצליחו לחדש. בלוגר תפוזי חשף את גילו האמיתי של מתמודד שהיה צעיר מכדי להכנס לנבחרת. אני מניח שלעולם לא נדע אם הוא שיטה בהפקה או שהם ידעו והעדיפו להעלים עדין בתקווה שאיש לא ייגלה. למרות הפאשלה הזאת אני מכתיר את העונה הזאת כאחת מהעונות הטובות יותר של התוכנית. אמנם לא הייתי נותן לרוב המתמודדים לשיר בערב שירה בציבור אבל אלו שכן טובים, יודעים את העבודה שלהם.

 

השאלה היחידה היא אם בעולם של ילדות בנות 12 שמצביעות לפי מראה, האם הטובים יגיעו לגמר. אחרי שעומר אדם עף, אולי יש סיכוי.

 

שירות חדרים התחילה כסדרה מעניינת וטובה על בסיס מוכר – בית מלון עם צוות קבוע שמתארחים בו אורחים שונים עם סיפורים שונים. התסריטים מעניינים והקאסט מעולה ועדיין אחרי פרק או שניים מגיעים לתחושה של מיצוי. למרות נסיונות ההתאמה למלונות הישראליים והתסריטים השונים,  כבר ראינו מספיק תוכניות כאלה בחו”ל. הייבוא של רעיון המלון נעשה בצורה מוצלחת, הבעיה היא שזה קונספט שחוק עד מוות. חבל.

חייב לציין – אחלה משחק של דני שטג.