זהירות, דוקו-דרמה

האם ידעתם שרק מעטים מבין המגיעים לתוכניות ריאליטי מקבלים את תמורת הפרסום שציפו לה? האם ידעתם שרבים מאותם כוכבים לרגע מוצאים את עצמם מתרסקים אל קרקע המציאות ונאלצים לעבוד כמו כל אדם אחר? האם ידעתם שהריאליטי מכוון אל המכנה המשותף הרחב ביותר ומנסה למצוא אנשים ייחודיים אבל שמתאימים לדפוסים שנקבעו מראש? אה… ידעתם?

 

אושרת קוטלר גילתה לנו בתוכנית הדוקומנטרית “זהירות, ריאליטי” את כל הדברים ששמענו כבר מאות פעמים מעשרות מקורות אחרים. פעם כשהריאליטי היה בתחילת דרכו, תחקיר שכזה היה יכול להחשב כפורץ דרך ואולי אף היה מוסיף עוד כמה הגיגים לקורסי התקשורת השונים. היום  אושרת פשוט חוזרת על אותן מנטרות שכל ילד חובב טלוויזיה יכול לדקלם.

 

בעיתוי מדהים ומזעזע כאחד, התאבד יוגב ברזילי, אחד ממתמודדי העונה הראשונה של פרוייקט Y, כיומיים לפני שידור התוכנית וצריך לציין לשבח את אושרת על כך שהיא לא הכניסה ברגע האחרון אייטם בנושא. בניגוד אליה, עיתונים רבים וטובים ששו לקשר בין ההתאבדות של יוגב לתקופה בה שהה בווילה לפני 5 שנים, וחבל. יש, לצערי, אנשים רבים שמתאבדים בארץ ולאף אחת מאותן התאבדויות לא מחפשים סיבה במשהו שקרה 5 שנים קודם לכן.

 

עם זאת, בתוכנית של אושרת הוזכרו שני מקרי התאבדות אחרים בחו”ל הקשורים באופן יותר הדוק לתוכניות ריאליטי. כמו כן, אושרת לא חסכה את שבטה מהז`אנר וטרחה להדגיש עד כמה הוא פוגע בחלומות של המתמודדים ועד כמה הוא חודר לפרטיות שלהם ומשנה את האופי שלהם. כמובן שהיא טרחה לראיין את מימי (מתמודדת ב”הדוגמניות”) על בעיית האלכוהוליזם שהתעוררה אצלה לאחר התוכנית ואף לספר שלאחר הראיון הלכה מימי למוסד גמילה עקב תאונה תחת השפעת אלכוהול. כל זאת על אף העובדה שמימי בבירור לא ששה לדבר על הנושא…. מישהו אמר פרטיות? האם תוכנית דוקומנטרית טובה יותר מריאליטי בכל הנוגע לנושא ה”פעוט” הזה?

 

לסיכום: התוכנית היתה מעניינת אבל לא חידשה דבר. היה נחמד אם אושרת לא היתה חוטאת בבעיות אותן מצאה בתוכניות הריאליטי, אבל אין הרבה מה לצפות מטלוויזיה שה”צהוב” מניע אותה גם כאשר מדובר בתוכניות המתיימרות להיות ביקורתיות.