פי פי פי פיתה עם חומוס (מילים: דידי הררי)

פלאפון מציגה: איה נינט?
לאחר שתי פרסומות חביבות בכיכובה של נינט הקרחת בחרה חברת פלאפון למקד את הפרסומות דווקא באותם אנשים שעוקבים אחרי הכוכבת. האם זה בגלל שנינט יקרה מדי בשבילם? האם הם חושבים  שהם שיחקו על הקלף של נינט יותר מדי? או אולי זה הצבע הסלקומי שמעטר את פדחתה של נינט שמרתיע אותם מלהשתמש בה כפרזנטורית רצינית?
 
בסופו של דבר הבחירה להציג את נינט בפרסומות אך לא לשים אותה במרכז הופכת אותה למיותרת ומציגה את כל הפרסומת באור מגוחך. למרות זאת, שאפו לקופי שמצא את הפתרון של להציג אנשים שעוקבים אחרי נינט כהמשך לפרסומת הקודמת. בהנחה והמעורבות של נינט כדמות צדדית הונחתה מלמעלה, זה פתרון גאוני.
 
ארץ נהדרת ברשות הדואר
אלי פיניש ומריאנו אידלמן נחלצו מהאי הבודד עליו ננטשו בפרסומות הקודמות של רשות הדואר ועכשיו הם מציגים פרסומת עם דמויות שונות (למען האמת דמות אחת שונה, הדמות של מריאנו היא בנאלית מכדי להיקרא דמות).
אין לי משהו רע או טוב להגיד על הפרסומת או על הקונספט שלה, רק רציתי לציין שבפעם הראשונה שראיתי אותה הייתי בטוח שאני צופה בארץ נהדרת ורק בשקופיות הסיום קלטתי שבכלל היה יום שלישי. 
נ.ב. סחתיין ליזהר כהן על ההבלחה לרגע כ"עובד זר". אחד הקטעים היותר מצחיקים.
 
עוד כמה פרסומות ששווה לראות
1. הפרסומת של yes עם יעל פוליאקוב. סוף סוף yes גילו שהעובדה ששם החברה שלהם הוא באנגלית, לא מחייב שגם הפרסומת תהיה כולה בשפה זרה.
2. הפרסומת של אורנג` עם השיר של אריק איינשטיין. טחנו לנו אותה ללא הפסקה בעיתונים ובחדשות הטלוויזיה, אבל הביצוע מהמם (במיוחד הקטע עם משחק הכדורסל).
3. הפרסומת של נירלט עם גור האריות. הקונספט של הצבע שמכיל את הטבע לא משהו בכלל, אבל לראות את הגור משחק עם הכרית שווה כל רגע.
 
בקטנה (והכל על גריז)
– השיטה של תוכניות הריאליטי שבה הם דוחים את תוכנית הגמר בשבוע על מנת להציג לנו את הכוכבים מבקרים באיטליה/אנגליה/צרפת/[הכנס כאן שם של ארץ בחו"ל] היא פשוט ביזיון (גריז של השבוע למשל). אני בפרנציפ לא צופה בתוכניות האלו ואני מזמין את כולם לסגור את המקלטים באותה שעה. אם נהפוך את התוכניות האלה ללא רווחיות מבחינת פרסום, הם יאלצו להפסיק אותן.
 
– הפרומו של גריז שבו הבנות והבנים מתחלפים ומשנים בגדים פשוט מדהים. חבל שהתוכניות של הערוצים השונים לא מצליחות להגיע לשיאים של הפרומואים שלהם.

פוסטים קשורים

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

שתי פרסומות שהתחילו להופיע על מסך הטלוויזיה לאחרונה תפסו את תשומת ליבי. הפרסומת של ג'וי והפרסומת של ספרינג טי. בשתי הפרסומות מנסים לעשות את אותו הדבר בדרכים שונות. בשתיהן מנסים המפרסמים לקשר בין המותג לחוויות גדולות מהחיים. ההבדל בסופו של דבר, הוא בצורה שבה מגשרים על הפער.

יותר מדי מרגש

יותר מדי מרגש

בפרסומת של סלקום למסלול המשפחה שלהם, מוצגת פגישה בין אם אתיופית ששלחה את ביתה התינוקת לארץ ונשארה מאחור, לבין ביתה שכבר התבגרה ועכשיו היא חיילת. זה נשמע כל כך זול ולא קשור למה שהתרחש באותו רגע על המרקע שהרגש הכי חזק שחשתי באותו רגע היה כעס. כעס על סלקום שמנסה לנצל סיפור כל כך אמיתי וחם לרווח כלכלי.

על פרסומות ושוביניזם

מדהים איך האח הגדול אוכל את זמן הטלוויזיה, בעיקר כשאין יותר מדי מה לראות. בכל רגע פנוי עוברים לערוץ 20 והבלוג שוקט על שמריו כי מה כבר יש לספר כאן שלא סיפרתי באח הקטן?לשמחתי הרבה יש פרסומות שמעלות לי את הסעיף ומחיות לי את הבלוג אפילו אם זה רק לפוסט אחד (בינתיים). ומה עם בעלך?אחת הפרסומות...

0 Comments

  1. השרוט ממליץ 22 במרץ 2008
    הגב

    רשומה טובה מאוד
    מוכן שהיא תפורסם מחר כרשומת השבוע?

  2. N.F.S 22 במרץ 2008
    הגב

    לכותב הבלוג
    בטח תשמח לדעת שבניגוד למה שכתבת בסוף הפוסט הקודם, צפניה חזר לכתוב את הבלוג של הישרדות.

  3. N.F.S 22 במרץ 2008
    הגב

    לכותב הבלוג
    בטח תשמח לדעת שבניגוד למה שכתבת בסוף הפוסט הקודם, צפניה חזר לכתוב את הבלוג של הישרדות.

  4. ביקורט 22 במרץ 2008
    הגב

    בכיף
    ותודה 🙂

  5. עכבר כחול מדבר 22 במרץ 2008
    הגב

    כי הרבה יותר משתלם לו להמשיך לכתוב

הגיבו