נכנסים לקומה

אריאל שרון היה מנהיג משכמו ומעלה. היו לא מעט שלא הסכימו עם דרכו, היו לא מעט שחשבו שהוא טועה וגם הוא עצמו שינה את דעתו פה ושם, אבל כולם יסכימו שהוא היה אחד האנשים החשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל. מאז כניסתו לתרדמת נזהרו כל הערוצים שלא להספיד אותו בטעות. היו אמנם קליפים על פועלו, אבל לא נעשה אף סרט משמעותי על חייו. עד הערב.
 
הרשומה הפעם היא שונה מכל הקודמות לה מאחר והיא מדברת על תוכנית שעדיין לא שודרה. קיבלתי מערוץ 10 דיסק עם שני החלקים של הסרט “שרון” שישודרו הערב ב 21:00 ובמוצ”ש הבא באותה שעה (בסוף שידרו סרט על פשנל… מראה עד כמה אפשר לסמוך על משהו ששולחים לך).
 
כממונה על צילום תשדירי הבחירות של שרון, הצליח דרור מורה, הבמאי של הסרט, לשים את ידו על צילומים מהחיים הפחות מפורסמים של אריאל שרון. התחושה שמתקבלת שם היא של אדם חביב ואיכותי. אחד שהיה האדם הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון. תחושה שכל תעמולת הבחירות של אריק ניסתה ליצור, ובהרבה פחות הצלחה.
 
כמו כל סרט תיעודי, הוא מתובל בשיחות רבות עם חברים, יריבים וקולגות של שרון. זה פועל קצת לרעתו מאחר ובשלב מסויים הרגשתי שהמחמאות שכולם חלקו לאריק מתחילות לחזור על עצמן, במיוחד אלו של הפוליטיקאים. דווקא הראיונות עם החברים הקרובים (אחד מהם מתנחל) ומנהלי הפרסום שלו היו הרבה יותר אינפורמטיביות והרבה יותר מעניינות.
 
היו רגעים במהלך הסרט שחשתי כאילו אני צופה בשיעור היסטוריה ממבט אחר. הבמאי ניסה, והצליח בחלק מהמקרים, להציג לנו את האירועים שהתרחשו מנקודת מבטו של שרון. אירועים מתקופת היותו חייל, אירועים מתקופת היותו שר ואירועים שכולנו חווינו מהתקופה האחרונה שבה היה ראש הממשלה. במבט לאחור, עם הנתונים החדשים שנחשפים בסרט, הרבה יותר קל לי להבין מהלכים שונים שאריק ביצע.
 
לסיכום: לא שונה מכל סרט תיעודי על אישיות פוליטית. מה שמייחד אותו זו האמביוולנטיות של שרון – מצביא מצד אחד, חוואי מצד שני, אדם מצד שלישי. שווה לראות רק כדי להכיר יותר טוב את המנהיג שבתרדמת.
(עדיף בהרבה על יצפאן, מתחרה צמוד עם רואים עולם)

logo

Related posts

האזרח קופטש: ירוק בפוליטיקה

גיל קופטש יוצא היום (24 לאפריל) עם סדרה המתעדת את הדרך שלו מהטלוויזיה אל הפוליטיקה ובחזרה. בתוכנית מלאה גילגולי ג'וינטים הוא מפנטז על חיים קלים כפוליטיקאי עד שנתקל בהררי ביורוקרטיה ונסיונות לערער על מקומו. האם גיל מנסה לומר לנו שפוליטיקה זה לא קל כמו שזה נראה מבחוץ? או שמא המסר הוא שסמים זה בסדר?

חרם זה לא משחק ילדים

מי ששיחק פעם את "משחק השקט" שירים את היד הוירטואלית שלו. אתם מכירים את השלב הזה במשחק שבו כבר נמאס לכם לשתוק אבל אתם ממשיכים כדי לא להפסיד? השלב הזה שבו אתם מנסים בכוח למצוא דרך לגרום לשחקן השני לדבר או למצוא תירוץ לפתוח את הפה בלי לצאת קטנים? זה קורה בגלל שאנחנו נועדנו לדבר. האדם הוא חיה חברתית...

מחוברות לעצמן

קחו 5 נשים בגילאים שונים וממקומות שונים, תנו להן מצלמות וידאו והוראות לצלם את החיים שלהן ומה תקבלו? בעיקר דיבורי סקס, אהבה ורגשי נחיתות. ילדה רוסיה שנאלצת לעבוד למחייתה ולא מאמינה באהבה, עיתונאית ואמא שמרגישה שהיא בדרך הלא נכונה, בחורה שלא מרשה לחבר שלה להראות לה חיבה מול הילדים שלה...

5 Comments

  1. guruyaya 10 בNovember 2007
    הגב

    נשמה, שרןן לא היה רמטכ”ל
    לא מכיר את המשפט המפורסם, מי שהלא רצה אותו כרמטכ”ל, קיבל אותו בתור שר ביטחון, ומי שלא רצה אותו בתור שר ביטחון, יקבל אותו כראש ממשלה (נאמר לאחר מלחמת לבנון, בתקופה שאנשים לא יכולו לדמיין בכלל שהוא יהיה עוד ראש ממשלה)

  2. wranger 10 בNovember 2007
    הגב

    זה לא “טריוולנטיות”?

  3. ביקורט 10 בNovember 2007
    הגב

    זה רק מוכיח שאסור לי לכתוב
    פוסטים על הבוקר… <br>תוקן ותודה 🙂

  4. ביקורט 10 בNovember 2007
    הגב

    לא מכיר את המילה
    למרות שאני יכול להבין את הכוונה שלה. אני יודע שאדם אמביוולנטי זה מישהו שקיימים בו בבת אחת רגשות מנוגדים וסותרים או שאיפות, גישות, נטיות וכד`, סותרות ומנוגדות (רב מילים).<br>לא חושב שיש כאן הגדרה של מספר הרגשות או הסתירות. <br>רב מילים, בכל מקרה, לא מכיר את המילה טריוולנטי. (כמה אני טורח לבדוק בגלל הערה אחרת P-: )

  5. wranger 10 בNovember 2007
    הגב

    טוב, אז המצאתי מילה. הידד!

Leave a comment