קוקה דה שאסי

במקבץ פרסומות אחד נתקלתי בשתי פרסומות שהלכו עם הפרסומת שלהם “קצת” רחוק מדי.
 
שאסי וקלאצ`
הפרסומת נראית כמו פרומו לסדרה קומית על שני בלשים לא יוצלחים. שאסי וקלאצ` הם שני שוטרים שאמורים לשמור על החוק, במשך כשתי דק` אנו רואים אותם מוותרים על שמירת החוק על מנת לשמור על האוטו שלהם. רק ברבע דקה האחרונה אנחנו שומעים שהאוטו שלהם יקר מאוד אבל הביטוח שלו זול. ומה המותג? ביטוח ישיר.
 
הסיפור ארוך מדי, הפואנטה מאוחרת מדי ומוצנעת מדי, המותג, כמעט ולא שמים לב אליו. הפרסומת מקבלת 4 בסולם הביקור”ט עם הסתייגות אחת – למרות שהפרסומת הזאת לא עושה את העבודה, כאשר יקצרו אותה (ויקצרו בהמשך) היא בהחלט תשתפר וזוג השוטרים הזה יכול להיות אחלה קונספט מתמשך (לא כמו דוד הכי טוב, אבל עדיין טוב).
 
המטבע של קוקה קולה
המשחק עומד להתחיל וכל הקהל במתח. לפתע מתעוררת בעיה, אין מטבע. באקט יוצא דופן קוראים הקריינים לקהל, האם למישהו יש מטבע. בצורה מדהימה אף יותר המטבע היחיד בכל הקהל העצום הזה נמצא אצל בחור שעומד לקנות קולה. ובאופן חסר תקדים הבחור מוותר על הקולה, וזורק את המטבע לכיוון הקהל. המטבע מרחף כחללית מעל הקהל, נעזר בנגיחה מויקינג?! ומגיע לידיו של הבחור שאמור להטיל אותו.
 
המותג מופיע פעם אחת וכאשר הוא מופיע – מוותרים עליו. הצורה שבה מוצג המקרה לא אמינה ואפילו לא מרגשת (למרות שזה אמור לדמות את אחד הרגעים הגדולים של המונדיאל). ייתכן שזה בגלל שאני לא חובב כדורגל ואני סובל מעונת המונדיאל, אבל אני לא רואה איך הפרסומת עובדת לטובת המוצר במקרה הזה (למרות שמדובר בקוקה קולה, מותג שלא זקוק לעזרה כדי להצליח) ולכן הפרסומת מקבל רק 4 בסולם הביקור”ט.

logo

Related posts

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

שתי פרסומות שהתחילו להופיע על מסך הטלוויזיה לאחרונה תפסו את תשומת ליבי. הפרסומת של ג'וי והפרסומת של ספרינג טי. בשתי הפרסומות מנסים לעשות את אותו הדבר בדרכים שונות. בשתיהן מנסים המפרסמים לקשר בין המותג לחוויות גדולות מהחיים. ההבדל בסופו של דבר, הוא בצורה שבה מגשרים על הפער.

יותר מדי מרגש

יותר מדי מרגש

בפרסומת של סלקום למסלול המשפחה שלהם, מוצגת פגישה בין אם אתיופית ששלחה את ביתה התינוקת לארץ ונשארה מאחור, לבין ביתה שכבר התבגרה ועכשיו היא חיילת. זה נשמע כל כך זול ולא קשור למה שהתרחש באותו רגע על המרקע שהרגש הכי חזק שחשתי באותו רגע היה כעס. כעס על סלקום שמנסה לנצל סיפור כל כך אמיתי וחם לרווח כלכלי.

על פרסומות ושוביניזם

מדהים איך האח הגדול אוכל את זמן הטלוויזיה, בעיקר כשאין יותר מדי מה לראות. בכל רגע פנוי עוברים לערוץ 20 והבלוג שוקט על שמריו כי מה כבר יש לספר כאן שלא סיפרתי באח הקטן?לשמחתי הרבה יש פרסומות שמעלות לי את הסעיף ומחיות לי את הבלוג אפילו אם זה רק לפוסט אחד (בינתיים). ומה עם בעלך?אחת הפרסומות...

3 Comments

  1. עכבר כחול מדבר 5 בJune 2006
    הגב

    אז ככה,
    בקשר לפרסומת של חברת הביטוח (חחח באמת אני לא זוכר איזו..) אז אתה צודק. <br>ואגב, עלתה לי מחשבה: בטח שהם שומרים על האוטו כל כך! כי אולי חברת ביטוח זולה, אבל היא לא מטפלת בלקוח כשהוא צריך אותה!<br>(כמו כל חברות הביטוח אם יורשה לי להוסיף, שמתחילות להמציא תירוצים במקום לפצות)<br><br>בקשר לקוקה קולה, אז אני לא מסכים איתך. אני חושב שהפרסומת הזאת הייתה משעשעת, טיפשית, והזוייה. משהו שונה ממה שאנחנו רגילים. ולכן היא מוצלחת.<br>ואגב, המותג מופיע על המטבע אם אני לא טועה… רואים את הבקבוק של קוקה קולה מוטבע שם.

  2. ביקורט 5 בJune 2006
    הגב

    גם אם המותג הוטבע על המטבע
    זה ממש לא היה בולט. אני בכל מקרה לא נהניתי מהפרסומת.

  3. עכבר כחול מדבר 5 בJune 2006
    הגב

    הוא לא היה בכלל על המטבע…
    היום בבוקר הסתכלתי. זה לא היה זה…<br>העיניים הזקנות שלי משטות בי…

Leave a comment