על הג`ייב ועל הטנגו, על המר והמתוק

עומר ברנע רקד את אחד הטנגואים היפים יותר שראיתי ועל כן נדהמתי כאשר ראיתי שהוא המתמודד שסולק. גם עומר עצמו נראה המום מכך ולא פלא, השופטים ידעו מה הם עושים כאשר נתנו לו את הציונים הגבוהים.
 
לעומתו היו מתמודדים שהיו הרבה יותר מתאימים לסילוק.
על אף שאני מסמפט את אבי גרייניק, יכולת הריקוד שלו לא השתפרה מאז התוכנית הראשונה והתנועות שלו עדיין נראות גמלוניות, כאילו אין קשר בין האחת לשניה.
סמי הורי ממש לא עמד בקצב הגייב של אנה. היה ניתן לראות אותו נעצר פה ושם ומתבלבל ברגליים.
 
כפי שאמרתי השופטים יודעים מה הם עושים, אך לא כך לגבי הקהל.
עצם העובדה שהקהל מורשה להצביע ל"יקיריו" גם במשך השבוע ולפני הצפייה בכל הריקודים, מוציאה את כל העוקץ מהריקודים עצמם.
בכוכב נולד כבר הבינו שההצבעה צריכה להיות מוגבלת לזמן קצר לאחר שכל ההופעות בוצעו. מן הדין שגם תוכניות אחרות יפיקו את אותו הלקח.
 
הקהל לצערי לא מצביע לריקודים, אלא לכוכבים עצמם וזה הופך את התוכנית ללא יותר מאשר תוכנית פופולריות... וחבל.
 
ציון 6.0 בסולם הביקור"ט
 
 

 
הערה קטנה למתחרים (נולד לרקוד):
למה להראות שתי תוכניות של אודישנים שבוע אחרי שבוע? הספיקה תוכנית אחת, בשניה הרגשתי כאילו כבר ראיתי את זה ואיבדתי עניין בתוך כ 5 דק.

פוסטים קשורים

המיזם – דרושה עוד השקעה

המיזם - דרושה עוד השקעה

הרעיון מאחורי המיזם הוא דווקא נחמד. קחו יזמים והעמידו אותם בפני קהל "משקיעים" שלא באמת צריכים להוציא שקל מהכיס שלהם, אלא רק להחליט איזה מיזם שווה יותר ולתת לו 100,000 שקלים וירטואליים שאולי יהפכו לאמיתיים. הביצוע, לעומת זאת, קצת לוקה בחסר.

משחקי השף – דה-ווייס בגרסת הטעם

משחקי השף - דה-ווייס בגרסת הטעם

לא התפלאתי שרגע לפני שמשחקי השף עלתה לאוויר החליטו במאסטר שף להוסיף גם הם טעימה עיוורת. אבל לקשת אין יותר מדי ממה לחשוש. בשתי התוכניות הראשונות שלה משחקי השף נכשלת במקום הכי חשוב לתוכניות ריאליטי - לגרום לנו להזדהות עם המתמודדים ועם השופטים.

היפה והחנון 4 – בינתיים מאכזב

היפה והחנון 4 - בינתיים מאכזב

הפרק השני של תוכנית ריאליטי אמור להיות הפרק שבו אנחנו באמת מתחילים להכיר את הדמויות, את הדינמיקה ביניהם ולראות משימות מעניינות מצחיקות וכיפיות. רק חבל שהכל נשאר מעושה ולא אמין.

הגיבו