בשורות טובות

בשורות טובות

שד מהגהנום ומלאך מגן עדן מנסים לעצור את סוף העולם ועל הדרך כנראה מצליחים להאט את הזמן כי זה הרגיש ארווווווך ועם יותר מדי נקודות שמאפשרות ניטפיקינג

הקריסטל האפל

הקריסטל האפל

אז ראיתי את “the dark crystal” בנטפליקס. לקח לי כמעט פרק שלם להתרגל לעובדה שמדובר בבובות עם מגוון מוגבל של הבעות פנים. אבל גם אחרי שהתרגלתי עדיין, למרות שצפיתי בכל 10 הפרקים, לא הצלחתי להתחבר לכל המכלול שנוצר. אני לא אומר שלא נהניתי, אבל היה לי קשה לסספנד כמה מהבעיות שאפרט עליהן בהמשך. הפוסט מכיל ספוילרים, ראו הוזהרתם

על קיילונים וביולוגים (האורוויל 2X09)

על קיילונים וביולוגים (האורוויל 2X09)

רק אני הרגשתי שהפרק הזה זלזל בנו כצופים? היו בו כל כך הרבה דברים שלא הסתדרו והיו חסרי הגיון או שנראה כאילו לא חשבו עליהם עד הסוף. אין לי בעיה לסספנד כמה דברים שלא מסתדרים פה ושם אבל לא כשכמעט הכל לא הגיוני

האורוויל

האורוויל

אחרי תקופה לא קצרה של יובש בסדרות מדע בדיוני בכלל וסדרות סטאר-טרק בפרט, נחתו עלינו שתיים במכה. האחת סדרת סטאר-טרק אמיתית (star-trek: discovery) שמתרחשת באותו עולם מוכר והשניה (the orville) לא קשורה למותג סטאר-טרק, נמצאת ביקום שונה לחלוטין ועדיין כשצופים בה אי אפשר להתעלם מהוייב הטרקי שמרגישים

הכל הולך אבל לא רץ

הכל הולך אבל לא רץ

“הכל הולך” מצליחה ונופלת באותה נקודה – היא לא סומכת על השחקנים שלה שיסחבו על גבם את התוכנית. נכון, ברשת הביאו קליברים ידועים ומוצלחים שאמורים למשוך קהל, אבל במקום לתת להם לאלתר מציבים אותם בסיטואציות בלתי אפשריות

פולישוק – עדיין בועטת

פולישוק – עדיין בועטת

בקשת החליטו לשחרר את הפרק הראשון של העונה השלישית של פולישוק ברשת לפני שהוא משודר בטלוויזיה. בעונות הקודמות כתבתי על פולישוק שהיא סאטירה במיטבה ואני שמח לציין שהפרק הראשון של העונה החדשה ממשיך את המסורת הזאת בגאווה

המיזם – דרושה עוד השקעה

המיזם – דרושה עוד השקעה

הרעיון מאחורי המיזם הוא דווקא נחמד. קחו יזמים והעמידו אותם בפני קהל “משקיעים” שלא באמת צריכים להוציא שקל מהכיס שלהם, אלא רק להחליט איזה מיזם שווה יותר ולתת לו 100,000 שקלים וירטואליים שאולי יהפכו לאמיתיים. הביצוע, לעומת זאת, קצת לוקה בחסר

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

בפעם הראשונה בגודל של הראש שלך

שתי פרסומות שהתחילו להופיע על מסך הטלוויזיה לאחרונה תפסו את תשומת ליבי. הפרסומת של ג’וי והפרסומת של ספרינג טי. בשתי הפרסומות מנסים לעשות את אותו הדבר בדרכים שונות. בשתיהן מנסים המפרסמים לקשר בין המותג לחוויות גדולות מהחיים. ההבדל בסופו של דבר, הוא בצורה שבה מגשרים על הפער

משחקי השף – דה-ווייס בגרסת הטעם

משחקי השף – דה-ווייס בגרסת הטעם

לא התפלאתי שרגע לפני שמשחקי השף עלתה לאוויר החליטו במאסטר שף להוסיף גם הם טעימה עיוורת. אבל לקשת אין יותר מדי ממה לחשוש. בשתי התוכניות הראשונות שלה משחקי השף נכשלת במקום הכי חשוב לתוכניות ריאליטי – לגרום לנו להזדהות עם המתמודדים ועם השופטים

היפה והחנון 4 – בינתיים מאכזב

היפה והחנון 4 – בינתיים מאכזב

הפרק השני של תוכנית ריאליטי אמור להיות הפרק שבו אנחנו באמת מתחילים להכיר את הדמויות, את הדינמיקה ביניהם ולראות משימות מעניינות מצחיקות וכיפיות. רק חבל שהכל נשאר מעושה ולא אמין

הזמן של הדוקטור

הזמן של הדוקטור

קל לשכוח ש”דוקטור הו” היא במקור תוכנית לילדים אבל אז מגיע פרק כמו “הזמן של הדוקטור” ומזכיר לנו. זה לא שהיה פרק רע, והוא דווקא היווה פרידה ראויה ממאט סמית’, אבל דווקא מבחינת העלילה הוא היה מלא בכל כך הרבה בעיות וחוסר הגיון שצריך להיות ילד בשביל להתעלם מהם

המופע של רדינק’ה ודבירבוש

המופע של רדינק’ה ודבירבוש

המופע של רד ודביר הוא לא הלייט נייט הטוב ביותר שראיתי אבל הוא טוב. הראיונות שם קצרים מדי ויותר מדי מוכווני קידום עצמי של המרואיינים. אבל מה שבאמת גורם לי לשוב ולראות את התוכנית פעם אחר פעם הם המערכונים בהתחלה והשירים בסוף

תעצרו את הכוכב, רני צריך לרדת

תעצרו את הכוכב, רני צריך לרדת

בהתחלה הוא היה קוריוז חביב ולא יותר, אבל בתוכנית של אתמול רני בחר שלא להצביע למתמודדות ששרו באנגלית ובכך נתן ייתרון לא הוגן של 7 אחוזים לאלו ששרו בעברית. הגיע הזמן להבהיר למר רהב שאו שהוא מקבל את חוקי הפורמט ופועל לפיהם או שימצאו מישהו אחר במקומו

אמבוש – אורב לחיך

אמבוש – אורב לחיך

אני אוהב תוכניות שנותנות לי הרגשה שהשקיעו מחשבה וזמן בלייצר אותן. שישבו וחשבו וצילמו וערכו ועשו הרבה בשביל שהתוצר יהיה משהו ששווה לי לראות. שטרחו והכינו מתיחה מורכבת החל מסיפור הרקע, דרך המתיחה עצמה וכלה בעריכה איכותית ואת כל אלו יש באמבוש